את הסופרת אדווה בולה סימנתי כסופרת מבטיחה ומסקרנת עוד בספרה הקודם "דברים שאני יודעת על ר".
מבחינתי בספר "בריכה עירונית" אדווה בולה מממשת את ההבטחה והיא לטעמי אחת הכותבות המוכשרות שיוצרות כיום במרחב הספרות העברית. הקול החד והמדוייק שלה אמפטי אבל בו בזמן מטיל אור בוהק וחסר רחמים על הסיטואציה ועל הדמויות שנראות המוכרות/ לא מוכרות לקורא מהמציאות הסובבת אותו והנושאים שהיא עוסקת בהם, מייצרים ספרות חזקה ועוצמתית.
המקבץ בריכה עירונית כולל 6 סיפורים מהמרחב העירוני התל אביבי. זוגות ויחידים שהמשותף להם הוא השחייה בבריכת דיזינגוף סנטר והמפגשים החטופים, אירעיים בינהן במרחב הציבורי. מוטיב שחוזר בצורה כזו או אחרת בסיפורים, היא האכזבה וחוסר המימוש: אכזבה מחיי הנישואים, מהקריירה, מהדירה, מהזוגיות. אור בוהק ומסנוור על סיטואציות שמוכרות לכל קורא ועל האינטראקציות בין הדמויות השונות בתוך הסיטואציות הללו.
רוב הסיטואציות בספר לא נעימות ברמת חוסר הנוחות שהן גורמות לקרוא. גם אם יש בינהן סיטואציות שמנטרלות את חוסר הנוחות הזו הקורא מבין שמדובר באשליה שמכסה על פנטזיה שתתנפץ. הדבר בולט בעיקר ביחסים הזוגיים, ברובם הדובר בסיפור מפתח לעצמו אשליה שמאפשרת לו לברוח מהמרחב הזוגי העוקצני. אבל לא רק.
אהבתי, ספר חזק שלא מאפשר להניח אותו מהיד. כל סיפור פנינה ששואבת להמשיך הלאה מייצרת סקרנות לגבי הדמות ולגבי פתרונות אפשריים לסיטואציה ומאידך אמפטיה עמוקה לדמויות שנושאות את המציאות העגומה על כתפיהן מבלי שיהיה להן מוצא מהמרחב הצר שבו הן כלואות.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
