Please scroll down for an English review.
ספר הביכורים של העיתונאי דניאל אדלסון, מבוסס על מקרה אמיתי.
בשנת 2014 הכה אסון טרגי את המטיילים בנאפל. סופת שלגים קטלנית הכתה ברכס ההרים ת’ורונג לה, שהוא שיאו של מסלול סובב אנאפורנה בנפאל. כ- 300 ישראלים נלכדו בסופת השלגים האכזרית ו – 43 מהם קיפחו את חייהם.
הסופר יצא לסקר את האירוע ואת נסיונות ההצלה. ספר הביכורים “בית התה על פס המוות”, הוא ספר בדיוני שמבוסס על חוויותיו כעיתונאי.
זוהי כרוניקה של הצלה. מתאר את קורותיה של קבוצת 11 ישראלים שיצאו למסלול סובב אנאפורנה. חלקם הכירו בארץ וחלקם התגבשו סביב המסע. הספר משחזר את מסלול המסע מרגע היציאה לטיול ועד לסיומו העגום במרפאה לאחר שניצלו בעור שינהם.
על רקע מסלול הטיול וניסיונות ההצלה, הספר עובר בין נקודות המבט של חברי הקבוצה השונים, ומעניק לקורא הזדמנות להכיר את הדמות לעומק – רקע מצומצם על נסיבות החיים של הדמות, השיקולים שהובילו אותה להצטרף למסע, הדינמיקה בינה ובין חברי הקבוצה – וגם ללוות אותה בשעות האסון.
מאחר שהסופר עיתונאי, הספר כתוב בסיגנון תחקיר עיתונאי. העלילה קיצבית והסופר מצליח בצורה יוצאת מן הכלל לשרטט את הפרופיל והדינמיקה שבין חברי הקבוצה. הוא נוגע במתחים בין החברים השונים, במניעים השונים שלהם לצאת לטיול ואת ההשפעות של מבנה האישיות השונה שלהם על ההתמודדות עם האסון.
בחלק שפחות עיניין אותי, הוא גלש להתפלפלויות פילוסופיות, אבל אני חושבת שהסופר הבין שזה לא עובד ולכן חזר מהר מאוד ל”כאן ועכשיו” של הדמויות ולניסיונות ההצלה.
הניסיון ההירואי של גדי לאתר את ליהי, קצבי ושואב פנימה. אחד החלקים הטובים בספר והוא מגיע בהפתעה קצת לפני סיום הספר.
הפרק האחרון הוא סגירת מעגל ונועד לחשוף את עמותת משא למסע – מייזם הנצחה למטיילים שניספו במהלך הטיול שלהם.
סה”כ ספר טוב מאוד. מספק שעות של קריאה קיצבית, קולחת ומעניינת. הסופר בחר דמויות בולטות וייחודיות (בינהן דמותה של תמר אריאל ז”ל שהיתה נווטת הקרב הדתייה הראשונה בצה”ל). במהלך הקריאה הסופר מצליח להחיות את הדמויות והתחושה של הקורא שהוא מלווה אותן במסע שלהן.
בית התה על פס המוות/ דניאל אדלסון
הוצאת ידיעות ספרים, 2020, 216 עמ’
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
Journalist Daniel Adelson’s debut book is based on an actual case.
In 2014, a tragic disaster struck travelers in Naples. A deadly blizzard has hit the Thorung Le mountain range, the pinnacle of the Annapurna Circuit in Nepal. About 300 Israelis were trapped in the brutal snowstorm, and 43 of them lost their lives.
Adelson, a journalist, embarked on a mission to cover the event and the subsequent rescue attempts. His debut book, “The Tea House on Death Row,” is a fictional narrative that draws heavily from his experiences as a journalist, bringing a unique and informed perspective to the story.
The book chronicles the gripping events of 11 Israelis who dared to circumnavigate the Annapurna, a journey fraught with challenges. Some were acquaintances in Israel, while others formed a bond as they faced the perils together. The book meticulously traces the arduous route of their adventure, from the moment they set out to the poignant end in the clinic after they were rescued and barely survived.
Amidst the journey’s route and the frantic rescue efforts, the book skillfully navigates through the individual perspectives of the group members. It provides a profound understanding of each character, shedding light on their struggles, the pivotal decisions that led them to the journey, and the complex relationships within the group. Readers are then immersed in the characters’ experiences during the hours of disaster.
Adelson’s book, written in a journalistic investigative style, features a fast-paced plot that ensures readers are constantly engaged and eager to turn the pages. He skillfully draws the profile and dynamics of the group members, touching on the tensions between the different friends, their motives for the trip, and the effects of their distinct personalities on dealing with the disaster.
The part that interested me less was when the author delved into philosophical musings that detracted from the narrative’s momentum. However, the author realized it wasn’t working, so he quickly returned to the characters’ ‘here and now’ and the rescue attempts.
Gadi’s heroic attempt to locate Leahy is rhythmic and absorbing. It is one of the book’s best parts and comes as a surprise just before the end.
The last chapter closes a circle and is intended to expose the Masha Le Masa Association, a commemorative initiative for travelers who perished during their trip. This association, named after a Hebrew phrase meaning ‘Journey of the Journey,’ serves as a poignant reminder of the human cost of such adventures.
All in all, this is an excellent book. It provides hours of fast-paced, fluid, and exciting reading. The author has a knack for choosing unique and prominent characters, such as the late Tamar Ariel, the first religious combat navigator in the IDF. But what truly stands out is the author’s storytelling skills. He brings these characters to life, making the reader feel as if they are part of their journey.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books טעם הספרים
Subscribe to get the latest posts sent to your email.