“בחזרה מעמק רפאים” הוא ספר נוסף ויוצא דופן מבית היוצר של הסופר חיים באר, שלא מאכזב. עם כל ספר, באר מצליח להעמיק אל תוך עולמות מנטליים ורוחניים, והפעם הוא עושה זאת בסיפור עוצר נשימה על סופר יהודי, אלישע מילגרוים, שבסופו של דבר בוחר לחזור למקורותיו היהודיים אחרי שנים של חיפוש רוחני.
הסיפור סובב סביב דמותו של מילגרוים, סופר ידוע , שמגלה את הדת הנוצרית בזכות אשתו, נעמי זלקינסון. אולם כשהוא מתקרב לסוף חייו, הוא מחליט לחזור אל היהדות, צעד שמסמל את ההתמודדות הפנימית עם השאלות הקיומיות שהעסיקו אותו כל חייו. מילגרוים מחליט לכתוב את האופוס האחרון שלו בעיר הפולנית שבה התגורר ברדיצ’בסקי, אולם טרם הספיק לפרסמו, הוא נפטר ונקבר בעמק רפאים.
הסיפור עוקב אחרי קורות חייו והגורל של מורשתו, כשעיתונאי/במאי מציע להפוך את הסיפור שלו לסרט, “הבשורה לפי אלישע”. המהלך הזה מאוד מחוכם ומביא את העלילה אל ממד נוסף של חיפוש אחר האמת.
השם “הבשורה לפי אלישע” מרפרר באופן חכם ומרומז למשמעותו הדתית והתרבותית. בנצרות, המילה “בשורה” מתייחסת לדברי אלוהים שנישאו על ידי השליחים, אותם תלמידים שיצאו לפרסם את דבריו של ישו. הבשורות, כפי שמופיעה בברית החדשה, הן התיאורים הכתובים של חייו, מותו ותחייתו של ישו, והן נושאות את המסר הדתי המרכזי של הנצרות.
בכך שבאר בוחר להעניק לסרט את השם “הבשורה לפי אלישע”, הוא מבצע חיבור מודע בין הדמות היהודית אלישע מילגרוים, שיצא לחפש משמעות דתית עמוקה, לבין רעיון הנושאים את “הבשורה”. אלישע, שנשאב לתוך העולם הנוצרי בזכות אשתו נעמי, מציב את עצמו בעמדה שמזכירה את השליחים הנוצריים. כמו אותם שליחים, אלישע מנסה לשאת “בשורה” של תובנות והבנות רוחניות, אם כי במקרה שלו היא נוגעת יותר לאדם עצמו — התהליך של חזרה למקורות היהודיים ותחייה רוחנית אישית.
הרפרור הזה יוצר גשר בין שני עולמות דתיים שונים: היהדות והנצרות. באמצעות השם, באר לא רק מתאר את החיפוש הפנימי של הדמות המרכזית, אלא גם מייצר קשר ישיר ומעמיק בין שתי האמונות, כשהשאלות על זהות דתית, אמונה, וניסיון למצוא “בשורה” חדשה הופכות למרכז העלילה. השם “הבשורה לפי אלישע” מציב את אלישע כשליח בחיפוש אחר הדרך האמיתית והטהורה, אך בניגוד לשליחים הנוצריים, הוא מחפש את האמת היהודית ומנסה ליצור את הבשורה האישית שלו.
העלילה, כפי שמצופה מספריו של באר, מלאה בעומק. בנו שחוקר את כתביו וחברו, מייצגים את הדילמות האנושיות מול הדתות והמסורת. הדיאלוגים בין הדמויות עשויים מתוך מחשבה על המאבק הפנימי של כל אחת מהן עם הזהות הדתית והתרבותית שלה.
מה שמייחד את הספר הזה הוא היכולת של באר להשתמש בשפה עשירה ועמוקה, אך עדיין לשמור על קריאות נעימה ומובנת, שמזמינה את הקורא להרהר בתובנות שלו. השפה, שהיא אחת מהסימנים המובהקים של באר, מצליחה לשלב בין עושר תחבירי ולשוני לבין חיבור עמוק לרגשות הדמויות ולתפיסותיהן.
מעבר לשפה, יש בסיפור תיאורים חזקים של אווירה יהודית ותרבותית. הקורא נחשף לעולם שהיה ונהרס, לעולם של קהילות יהודיות בירושלים ובפולין, ולמסורת העשירה שהייתה פעם נוכחת יותר בחיי היום-יום. באר לא רק מספר סיפור, אלא הוא מטעין אותו במורשת, בערכים, ובפיסות היסטוריה שעוזרות להבין את הדמויות ואת המורשת שלהן.
הספר גם מצליח לשאול שאלות גדולות על האמונה והזהות. דמותו של אלישע מילגרוים היא דמות שמייצגת את המאבק האנושי הנצחי — האם זהותנו הדתית היא פשוט תוצאה של חינוך, או שמא יש בה יסודות פנימיים ועצמאיים שדורשים עיון מחדש בשלב מאוחר יותר של החיים?
לסיכום, “בחזרה מעמק רפאים” הוא ספר שמעורר מחשבה ומרגש בו זמנית. אם אתם מחפשים סיפור עמוק ומעניין שכולל עושר תרבותי והיסטורי, יחד עם דמויות מלאות חיים ומאבקים פנימיים, לא כדאי לפספס אותו. חיים באר הוא פשוט אמן במילים, וספר זה הוא עוד הוכחה לכך. מומלץ בחום!
בחזרה מעמק רפאים/ חיים באר
הוצאת עם עובד, 2018, 339 עמ’
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
