זוג בורגני עובר לגור בשכונה בעלת מאפיינים סוציואקונומים נמוכים. הם בוחרים לגור בשכונה הזו בגלל כל הסיבות הלא נכונות.
הם רואים בנכס סוג של השקעה. הם חושבים שהם יצליחו להסתגל למאפיינים של השכנים שרובם נעים על הרצף שבין עויינים לידידותיים והם חושבים שהם יצליחו לקיים חיי איכות במנותק מהמאפיינים של השכונה.
אסנת ודרור משפצים את הבית עם המון תיקוות אבל המציאות טופחת על פניהם; מסתבר שהשכן שלהם ממש לא חובב אנשים. ישנן שמועות שהוא עבריין . דרור ממש עויין אותו, אבל אוסנת עושה מאמצים להתחבר אליו, בלי הרבה הצלחה, כי המאמצים הללו מלאכותיים וחשדניים.
הם מתחברים לשני זוגות, שניהם לא מתאימים להם מבחינת תחומי עיניין וסגנון חיים.
הם מתנשאים בלי סוף ומקטרים על החיים בשכונה וכשמתחילות חבלות מוזרות בביתם, הם גם מקבלים את זה כחלק ממאפייני השכונה ותושביה,שבעינהם הם נציגים של שולי החברה, עבריינים וקבוצות של עובדים זרים .
דרור שקוע בעצמו ואוסנת שקועה בפנטזיות שלה על גלעד, בן של האם החורגת שלה. בעבר אוסנת ניהלה איתו רומן קצרצר ומאז עברו 14 שנות נוסטלגיה ופנטזיות.
מאמציהם לחנך את הבנות עולים בתוהו כי המציאות גוברת עליהם ומכתיבה את מהלך העיניינים.
הספר בנוי מוזר מאוד, הדיאלוגים שכל משפט בהם מתחיל בהוא אמר או היא אמרה שנסובים על כלום. הדמויות של אוסנת ודרור שלא החליטו מה הם רוצים להיות ולאן פני עתידם. הפרקים שהם מעין תיעוד יומן של אירועים שמתרחשים לאורך חודשי השנה ללא עלילה אמתית.
בקיצור לא הכי נהנתי מהספר. אני לא חושבת שהוא משקף את חיי הזוגיות של הדור העכשיווי. אני לא חושבת שאף אחד ממי שאני מכירה עסוק כל כך הרבה בסקס או בפחדים מהמקום שבו הוא גר. גם אף אחד לא הולך לגור בשכונה שאין לו שום רצון ליצור בה ממשק עם האוכלוסיה וכל יום שעובר רק מחריף את הניכור והסלידה מהשכונה ויושביה. לכן שם הספר "אנשים כמונו" ממש לא מתאים.
דרור ואוסנת ממש לא כמוני.
הכי הפריעו לי הדמויות התלושות של דרור שעוסק באתרי פורנו ולא ברור באמת במה הוא עובד ושל אוסנת שכל הזמן עסוקה בסקס. או שלה עם דרור, או בפנטזיות על גלעד. או על האופציה לנהל רומן. מחשבות עקרות ומיותרות וחוסר תיעול של האנרגיות למקומות חיוביים, אף על פי שבנו את בית חלומותיהם. במקום להנות ממה שיש דרור ואוסנת לאורך כל הספר עסוקים במה שאין.
אישית אני לא מתחברת לספרים מהסוג הזה. במיוחד שאין עלילה אמיתית אלא הספר הוא מעיין יומן במשך שנת מגורים אחת בשכונה.
אנשים כמונו/ נעה ידלין
הוצאת כנרת זמורה דביר, 2019, 288 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
