​Please scroll down for an English review.

עודד חפר, “החופרת”, תחקירן בדימוס של הערוץ החיים הטובים ובלש חוקר בהתהוות, הוא הומו מוצהר עם התנהגות נשית מוחצנית (הוא מתעקש לפנות לעצמו בלשון נקבה וגם לאחרים כאשר הרוח נחה עליו). פטפטן, רכלן ונוטה לוולגריות. בקצרה, הוא כל מה שאנחנו לא מצפים מבלש פרטי. הוא גם תפרן והוא חייב להשיג עבודה במהרה אחרת יאלץ לחזור לגור עם הוריו בפתח תקווה.

למזלו, חברו הטוב עופר גנות שולח אליו את מירה טמיר, עם חקירה שנראית פשוטה לכאורה.

מירה, בניגוד ל”חופרת”, מגיעה מרקע משפחתי עשיר. היא מעיין גורו לחיים טבעיים ומנהלת סטודיו יוגה. כשאביה של מירה נפטר, הוא הוריש את רוב כספו ואת ניהול החברה שבבעלותו לאחותה סמדר. סמדר דאגה למירה, אבל עכשיו סמדר מתה. היא נפלה למותה מחלון חדרה בבית חולים. מירה חשה שסמדר לא התאבדה, ההפך היא חושבת שסמדר נרצחה.

מכאן הדברים מסתבכים, ל”חופרת” אין שום ניסיון בחקירות, כל שכן בחקירות רצח. בכלל התעודות שלו מזוייפות וכשעופר גנות מגלה את מהות החקירה שמירה ביקשה, הוא מתחרפן ונותן לחפר 5 ימים לפתור את התעלומה.

חמישה ימים לגלות מי דחף את סמדר טמיר אל מותה, ואין ספור חשודים, שחלקם מנסים גם להרוג אותו.

“”משלוח,” קולי הצווחני מבקיע בגסות את השלווה של החצר הנחבאת. להקת דרורים מתעופפת בציוצים מאחד העצים. הדמות קמה בחטף. אם היו מפתיעים אותי ככה מאחור, ואני לא מדברת על הפתעה בקטע טוב, הייתי צורחת כאישה מופרעת באשפוז כפוי. אילנה קרמר, לעומת זאת, מסתובבת אלי בתנועה מהירה ושקטה. יכול להיות שזה מפני שהיא מכוונת אלי אקדח.”

קראתי את שלושת הספרים שיצאו בסידרה. לא קראתי אותם לפי הסדר וגם לא חייבים לקרוא אותם לפי הסדר. לטעמי הספר “אין סודות בחברה”, שהוא הראשון בסידרה, הוא הטוב ביותר.

העלילה קצבית, משעשעת לפרקים, רמת הוולגריות של “החופרת” נמוכה יחסית והמסרים החברתיים מובלעים היטב בעלילה. גם מיצוב הדמות כמיזנטרופית ששונאת לא רק נשים אלא גם עשירים וגברים הטרוסקסואליים לא פוגמת בהנאה הקריאה. המונולוגים הפנימיים של הדמות הראשית משעשעים ומלמדים את הקורא עד כמה הדמות של חפר ריגשית ומתבססת על הנחות שגויות.

בנוסף, הקריין מבצע עבודה נהדרת ובקריינות שלו מכניס חיים בדמותו של עודד חפר.

עודד חפר 1#

דף הסידרה –

עודד חפר

---

Meet Oded Hefer, a retired investigator for the Good Life channel who aspires to become a detective. Oded is openly gay, embraces his feminine side, and prefers to be addressed accordingly. He’s talkative, enjoys gossip, and can be a bit crude. Oded defies the stereotypes of a typical private detective – he’s also poor. He’s job-hunting to avoid moving back in with his parents in Petah Tikva.

Luckily, his good friend Ofer Ganot sends him to Mira Tamir for a simple investigation.

Mira comes from a wealthy family and runs a thriving yoga studio in the city’s heart. When Mira’s father unexpectedly passed away, he designated Mira’s sister, Samdar, as the sole inheritor of the family’s wealth and entrusted her with managing his company. Smadar always took care of Mira.

But tragedy struck once again. Samdar fell to her death from the hospital room’s window under mysterious circumstances. The incident left Mira shaken and filled with a haunting sense of suspicion.

Things get complicated when Oded, who has no investigation experience, let alone murder investigations, is given only five days to solve the mystery, especially since most of his certificates are fake.

Oded has only five days to uncover the culprit responsible for Samdar Tamir’s demise among many suspects. He must be cautious, as some may even attempt to harm him.

I have read all three books in the series, although not necessarily in order. The best book in the series is “There Are No Secrets in Society.”

The plot is indeed well-paced and occasionally amusing. “The Digger’s” level of vulgarity is relatively low, and the social messages are deftly intertwined into the story. Despite positioning the main character as a misanthrope who harbors disdain not only for women but also for wealthy individuals and heterosexual men, it does not detract from the reading experience. The main character’s internal monologues are entertaining and offer insight into Oded Hefer’s emotional state and misguided assumptions.

The narrator skillfully brings Oded Hefer’s character to life.