מקבץ של סיפורים קצרים של הסופרת הניו זילנדית שנחשבת לאמנית הסיפור הקצר ולאחת מהסופרות המשפיעות על סוגת הסיפור הקצר.

הקובץ כולל ארבעה סיפורים קצרים שעוסקים בנשים ובחייהן של נשים (וילדות).

לא הצלחתי לעוף מהסיפורים הקצרים שבקובץ.

הסיפור הטוב ביותר על שמו נקרא הקובץ , ‘אושר’, מתאר מנקודת מבט של אישה בשם ברתה, את האופן שבו היא תופסת את החיים שהיא חייה ואת נישואיה. תפיסה שמקבלת תפנית לקראת סוף הסיפור.

באנגלית הסיפור נקרא bliss, מילה שיש לה משמעות עמוקה יותר מאשר סתם אושר. זה מצב קיומי והאירוע המכונן לקראת סוף הסיפור מנפץ את הבועה הקיומית בה היתה שרויה הדמות הראשית.

הסיפור טוב, אבל למנספילד מסתבר, היתה נטייה לא בדיוק לתפור את קצה הסיפור (אגב, גם בסיפור הראשון בקובץ הרגשתי כך) מה שהותיר בי תחושה של החמצה וחוסר מיצוי, וזה באמת מאכזב במידה מסויימת כי ישנם בסיפורים של מנספילד הרבה קווים מטרידים שנחשפים לאחר ניקוי הרעשים.

מעבר לכך, לא תמיד היה ברור לי המסר מהסיפור.

לדוגמא בסיפור הראשון עם האחיות, “בנותיו של הקולונל המנוח”, המסר נותר כל כך מעורפל ולא מובהק, למרות שמשתמעים מהסיפור דברים כבדים ואיומים בסאב טקסט שלו. שתי האחיות הרווקות נותרו לגור בבית אביהן. בימי חייו חייהן התנהלו על פי ההנחיות הנוקשות שלו ועתה כשהוא מת הן צריכות להשתחרר מהצל המאיים שלו.

גם בסיפור השני, “בית הבובות”, המסר נותר מעורפל ולא ברור אם הביקורת פמניסטית או מעמדית.

ברור שם יתורגמו עוד סיפורים אקרא אותם, אבל ציפיתי למשהו אחר. משהו בסיגנון אליס מונרו.

אוצרות מופת #

דף הסידרה –

סידרת אוצרות מופת