בארטלבי הלבלר הוא דמות אלמונית וחסרת יחודיות, שלא ידוע עליה כמעט דבר. סיפורה נמסר מפיו של מי שהיה מעסיקו וכיהן כפקיד בית המשפט לעירעורים. בארטלבי, הגיע לשמש כלבלר במשרדו יחד עם שני כתבנים ונער שליחויות.
הגעתו של בארטלבי למשרד מערערת את האיזון לכאורה שקיים: בתחילה הוא מייצר תפוקה באופן יוצא דופן, אולם מצב עיניינים זה לא נמשך זמן ארוך ולאחר שלושה ימים מתחילה מסכת סרבנות והתנגדות שקטה ונחרצת שלא מותירה לבעלי המשרד ברירה אלא לנקוט בצעדים, שגם הם לא נושאים פרי.
דגל הסרבנות, המיוצג במשפט "הייתי מעדיף שלא", יחזור ויונף לאורך הסיפור.
דווקא דמותו החיוורת, חסרת הבית וחסרת קווי המתאר מקבלת מימדים מיתיים ועומק תוך שהיא נחקקת בתודעת הקורא, בשל הסרבנות וההתנגדות הפאסיבית חסרת הפשרות. מימדי הדמות מקבלים העצמה מתוך כך שהסופר לא מספק הסבר או נימוק להתנהגותו של בארטלבי ומאידך הקורא זוכה לקבל פירורים של מידע הכוללים בעיקר את תיאור תנאי חיו של הלבלר המסכן. ברור לקורא שהלבלר המסכן הוא דמות פגועה שסובלת ונאבקת קשות במשהו. אולם, לקורא לא ברור ממה היא פגועה ובמה היא נאבקת.
בכך מצליח הסופר להעביר את הסיפור מהמישור האישי הפרסונלי, למישור העל זמני ועל אישי.
רק לקראת סוף הסיפור מספק הסופר לקורא השערה להיתלות בה כאשר דמותו של העורך דין הקשיש חולקת עם הקורא פיסת רכילות לגבי עברו של בארטלבי:
"הידיעה היתה זו: בארטלבי היה פקיד זוטר ב"משרד למכתבים ללא גואל" בוושינגטון ופוטר משם באופן פתאומי בגלל שינויים במינהל.
כשאני מהרהר שנית בשמועה הזאת, בקושי יכול אני לבטא את הרגשות התוקפים אותי.
מכתבים ללא גואל! האין זה נשמע כמו אנשים ללא גואל!"
הספר כולל מגוון כתבים שנכתבו בעקבות הנובלה מפרי יוצרים ישראלים שונים. ניסיון נחמד שלטעמי לא צולח כי העוצמה של הנובלה הזו כל כך חזקה שכל הצמדה שלה ליצירה אחרת עושה עוול ליצירה הנלווית.
בארטלבי הלבלר/ הרמן מלוויל
הוצאת אינדיבוק, 2013, 96 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
