🌅 2019, בין הדמיון למציאות 🌅

ספר חמוד ומשעשע לפרקים במיוחד הדמות הנשית טאלי פאג'ט שהתמימות הכפרית שלה מובילה לסיטואציות מצחיקות. החלום של טאלי להיות סופרת.

“The car goes where the eyes go." אני לא משתגעת על ספרים שהעלילה בהם נמסרת מזווית ראיה של בעל חיים.

קריאה קולחת וביחס לספרים אחרים של ההוצאה אפילו קיים ניסיון לעבות את העלילה בנסיבות טראגיות שיתנו עומק. אני כותבת ניסיון

הניקוד בין 2.5 ל 3 כוכבים.למרות שהספר מבוסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו במציאות, הם לא מתייחסים למשפחה קונקרטית או לאדם

קובץ סיפורים מצויין ואפילו טוב יותר מהספר [b:המסע הלילי הארוך הביתה|32196594|המסע הלילי הארוך הביתה|Yitzhak Ben-Ner|https://i.gr-assets.com/images/S/compressed.photo.goodreads.com/books/1474774723l/32196594._SY75_.jpg|24348272] אותו אהבתי מאוד. לכאורה הסיפורים

את הסופרת אדווה בולה סימנתי כסופרת מבטיחה ומסקרנת עוד בספרה הקודם "דברים שאני יודעת על ר".מבחינתי בספר "בריכה עירונית" אדווה

שם הספר, "איתי החיים משחק הרבה" הרתיע אותי וכמעט שלא קראתי את הספר, לולאי אייקסט העלו אותו לאפליקציית הספרים המוקלטים

"סיפורים אוקראיניים" כולל מקבץ של חמישה סיפורים מתקופת הכתיבה הראשיתית של גוגול.הסיפור הראשון :"מעשה במריבה שרב איון איוונוביץ עם איוון

לקט מכתבים שכתבה דליה רביקוביץ' אל מי שהיה בן זוגה ואף בעלה לפרק זמן קצר יוסף בר יוסף. אין לי

הציון של הספר מבוסס למעשה על הציון שנתתי למאמר האחרון שבו, "התלמוד והפולמוס העכשווי סביבו באוסטריה ובגרמניה" – מסה נפלא