📙 ספרים שקראתי בתרגום
מתווכים, אבל מדויקים. לפעמים דווקא התרגום פתח בי שערים שלא ידעתי לפתוח לבד. כאן נאספים ספרים שהגיעו אליי דרך שפות אחרות ושרדו את המעבר.
תרגום הוא סוג של קסם: שפה אחת לוחשת, ואחרת עונה לה.כאן תמצאו סקירות שלי על ספרות מרחבי העולם. רומנים שצמחו בשפות אחרות, ותורגמו בכדי לקרב אותם לקוראת הישראלית. לפעמים המרחק התרבותי שופך אור דווקא על המקום הכי פנימי.
איך לחיות כמעט בחינם/ פרנסיס סקוט פיצג'ראלד
קובץ שכולל שני סיפורים אוטוביוגרפיים שמתארים את מצבם של הזוג פיצג'ראלד שבאותה התקופה נעים בנדנדה בין עושר ראוותני לעוני מחפיר. כמובן, שמצבם אינו יוצא דופן והסיפורים משקפים את מצבם הכלכלי והכללי של ….
חאדולה/ אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס
סיפורה של חאדולה הוא לא עוד טרגדיה יוונית, אלא כתב אישום נגד גורל שאף פעם לא נותן סיכוי. זקנה שמרפאת בצמחים ורוצחת מתוך ייאוש, אישה שנמחצת בין עוני, משפחה וחטא קדום. זה סיפור על בחירה שלא הייתה בחירה ועל חיים שנטרפו לפני שהתחילו.
דונה פלור ושני בעליה/ ז'ורז' אמאדו
בעיר הבירה של בהאייה, חיה דונה פלור, מורה לבישול וטבחית מומחית. היא הבעלים של בית הספר המשגשג ללימוד אומנות הבישול, "טעם וריח". רק עכשיו היא איבדה, המסכנה, את …
בית בודנברוק/ תומאס מאן
סאגה רחבת יריעה המתארת את עלייתה ונפילתה של משפחת בודנברוק, משפחת סוחרים גרמנית החל מתחילת המאה ה 19 ועד סופה.
✍️ שאר הפוסטים
חדר הפרפרים/ לוסינדה ריילי
האם עודף נרטיבים יכול להטביע את הסיפור המרכזי? ב"חדר הפרפרים" של לוסינדה ריילי, כל סיפור משנה מקבל מקום, אבל חלקם לא מצדיק את נוכחותם. הסיפור של פוזי מונטגיו, אישה בגיל 70 שמגלה את הסודות שנסתרו ממנה כל חייה, טובע בין סיפורים מיותרים. ריילי מצליחה לפתח דמות נוגעת ללב, אך לא נותנת לה את ההזדמנות להתפתח.
⛪ הנזירה והנזיר – קדושה מצוחצחת, אמונה מתמסחרת
אצל צ’וסר, הכנסייה לא שרה מזמורים, היא נוצצת יתר על המידה.
הנזירה מתנהגת כמו ליידי מהחצר המלכותית, הנזיר צד ברבורים במקום חטאים,
ושהקדושה תמתין שנייה בצד.
במאמר החמישי של “Sivi קוראת צ’וסר” אנחנו יורדים ללב הביקורת הכי חדה של הפרולוג:
מה קורה כשהאמונה הופכת למופע יוקרה, והדת מתנהלת כמו עסק.
מעשה משעמם/ אנטון צ'כוב
מעשה משעמם הוא ספר שמסרב ללטף את הקורא. הוא לא מחפש דרמה, לא מתאמץ לרגש, ובעיקר לא מתנצל על הריקנות שהוא מציב במרכז. קראתי אותו פעמיים, ניסיתי לפגוש את ה’גדולה’ שכולם מדברים עליה, ובמקום זה מצאתי שחיקה, מבוכה מוסרית, ושאלה לא פשוטה: האם טקסט חכם חייב גם לרגש כדי להיות משמעותי?
אפריל הקסום/ אליזבת פון ארנים
ארבע נשים, טירה איטלקית, חודש אחד של שמש.
"אפריל הקסום" הוא רומן שמחליף קונפליקט בנועם, ודרמה בהפוגה אסתטית. לא ספר שמטלטל, אלא כזה שמנקה בעדינות את האבק מהחיים. חוויית ספא ספרותית, אלגנטית, וקצת קלה מדי, אבל לפעמים זה בדיוק מה שצריך.
🌲 השומר או איש היער: בין הסדר לחירות
האבירות צועדת קדימה, אך דווקא השומר או איש היער מציב את האמת: לא זהב, לא קדושה, אלא דיוק, שקט ועבודה. אצל צ’וסר, הדרך שייכת לזה שיודע לפעול, לא לחלום.
🛡 האביר והסקוויר – אבירות בת פריחה, אבירות בת שקיעה
האבירות לא מתה. היא פשוט קמה בבוקר וגילתה שהעולם עבר לאסתטיקה, שירים ושיער מושלם.