בגיל 16 אליזבת אינה חייה את חייה כנערה. היא לומדת בהווארד במסלול לרפואה, נאסר עליה חאכול סוגי מזון מסויימים או לשתות סוגי משקה מסויימים והיא מעולם לא בילתה כפי שנערות בנות גילה מבלות. בהתקף של מרידה, היא מסרבת לאימא שלה, יוצאת לקניון רוכשת בגדים וצובעת את שיערה. בערב היא יוצאת עם חברה למועדון ומשם חייה לא ישובו להיות כפי שהיו.
בדיוק מסוג הספרים שאני אוהבת. סיפור מתח מתון לא סוער מידי, לא אלים מידי ונסבל מבחינת היכולת של העצבים שלי לשאת את העלילה.
גם הכתיבה הפתיעה, משעשעת, אינטיליגנטית אני מתפלאת שלא קראתי אף ספר של הסופרת עד היום.
אהבתי את אליזבת למרות שיש בה סוג של רובוטיות וחוסר יכולת לקרוא מצבים אנושיים. בחוסר האנושיות שבה היא מעוררת אמפטיה והיא הרבה יותר אנושית מהרבה אנשים אחרים.
הזיווג עם הדמות של ברוקס מוצלח ביותר והדמות שלו פשוט שובת לב.
הסיום צפוי ומהאמצע העלילה שיגרתית לרומן רומנטי שמשלב עלילת פשע. למרות 500 עמודים של הספר, הם עפו לי. הוסיפה לכך העובדה שהקריינית היא ג'וליה ווילן האלוהית שכל ספר שהיא מקריאה אני קונה גם בכסף מלא. ללא ג'וליה ווילן הספר היה מקבל 3 כוכבים והיא הוסיפה לו כוכב שלם לדירוג. ככה זה כשאוהבים 🥰
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
