זאת אני, איווה/ גלית דהן קרליבך

אם בספר "אחותי כלה והגן נעול", ראיתי פוטנציאל לצמיחה של סופרת מסקרנת, מהספר השני שלה, "סופה של אליס" לא התפעלתי. היה משהו מאוד מטריד בסיום החפוז שלו ובאופן שבו האירועים נסגרים.

והנה עוד נובלה של סופרת, שבאמת יש לה כישרון, ושוב היא בוחרת להוביל את הקורא על הגבול. אם בספר "סופה של אליס" האם היתה דמות גבולית, בנובלה הזו הדמות הראשית, המספרת מתגלה כבעלת אישיות גבולית, מפחידה ומטרידה.

סיפורה של סופרת ישראלית שיוצאת בשליחות לאוניברסיטת איווה, לתקופה של שלושה חודשים בהם תשתתף בלימודי ספרות מטעם קרן פולברייט. לכאורה, מתכון לממואר אישי על החוויותיה שם. בפועל, סיפור אימה המתאר את התדרדרותה של אותה הסופרת אל מחוזות הטירוף והשיגעון.

הסופרת פוגשת במוזיקאי אמריקאי בשם דסטין ואחרי לילה אחד בחברתו, עושה בו מעשה גלן קלוז.

אותה סופרת שנוהגת לחתוך את עצמה בעת צער, מצוקה, כאב או כעס, מרבה במחצית השניה לשלוח ידה בתער תוך שהיא שוקעת במחוזות הפנטזיה והטירוף ותוך שהיא מתעלמת לחלוטין מהעובדה שהיא נשואה ושהוא בן למשפה נוצרית דתית אדוקה שאינו מעוניין בקשר הזה איתה.

העלילה מתארת היטב את הסיחרור שאליו נכנסת הדמות אבל שוב הסיום של הספר כמו בסופה של אליס, מאכזב, מעושה, מתאים לנרטיב שהסופרת מנסה לבנות בהצלחה חלקית שחלקה לא משכנעת, אבל לא לעלילה ולא לדמויות.

אז הפעם 3 כוכבים כי העלילה באמת עוצמתית אבל אני גם יכולה להבין את מי שהעניקו לספר 2 כוכבים, כי יש בחלק האחרון של הספר משהו לא אמין, לא תפור טוב ולא סגור.

It's Me Iowa / Galit Dahan Carlibach

If in My Sister Is a Bride and the Garden Is Locked I saw the potential for an intriguing writer to develop, I was much less impressed by her second novel, The End of Alice. Something about its rushed ending and the way the events wrapped up felt deeply troubling.

And here is another novella by a writer who genuinely has talent, and once again she takes the reader right to the edge. If the mother in The End of Alice was an extreme and disturbing figure, here the narrator herself gradually emerges as frightening, unstable, and deeply unsettling.

The story follows an Israeli writer who travels to the University of Iowa for three months to participate in an international writing program through a Fulbright fellowship. On the surface, it sounds like the perfect setup for a personal memoir about her experiences there. In practice, it becomes something closer to a horror story, describing her descent into obsession, fantasy, and madness.

The writer meets an American musician named Dustin, and after spending a single night with him, she goes full Glenn Close.

The narrator, who cuts herself when she feels grief, distress, pain, or anger, increasingly turns to self-harm in the second half of the novella as she sinks further into fantasy and detachment from reality. At the same time, she almost completely ignores the fact that she is married and that Dustin comes from a devout Christian family and does not want the relationship she imagines with him.

The story portrays the narrator’s downward spiral very effectively, but once again, as in The End of Alice, the ending disappointed me. It feels contrived and tailored to the narrative the author is trying to construct. That narrative works in part, but not enough to make the ending feel convincing in relation to the plot or the characters.

So this time, three stars. The story itself is genuinely powerful, but I can also understand readers who gave it two. There is something in the final part of the novella that simply does not feel credible, well constructed, or properly resolved.