📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.
מנצחת/ ישי שריד
אביגיל היא פסיכולוגית קלינית שמתמחה בפסיכולוגיה של ההרג. שנים שירתה בצבא ועתה לאחר פרישתה, היא מטפלת בהלומי קרב ומידי פעם נקראת לסייע לצבא בתכנון מערכים שיובילו לחיילים חסינים נפשית ויהפכו למכונות….
יולנדה/ משה סקאל
יולנדה הוא רומן אישי ומלוטש על סבתא אחת, זיכרון, זהות והחיפוש אחר שורשים בעולם זר.
ספר חניכה רגיש ונועז שבו משה סקאל כותב את משפחתו, וכותב את עצמו.
אבקועים/ שירז אפיק
הספר הראשון שאני קוראת מאת שירז אפיק ואין לי ספק מדובר בהפגנת יכולות מרשימה של סופרת מעניינת ומוכשרת. הספר יצא בשנת 2019, והמתין לי. משהו בכריכה שלו מרתיע, אולי הנחש …
אמונה/ דרור משעני
אני מאוד אוהבת את הספרים בסידרה, והספר הזה לא יוצא דופן.המפקח המלנכולי משהו, אברהם אברהם, חוזר מירח הדבש עם מריאנקה, כשהוא נחוש להחליף תפקיד. הוא חש ….
✍️ שאר הפוסטים
רצח בדרך בית לחם/ בתיה גור
"רצח בדרך בית לחם" מאת בתיה גור הוא ספר שמצליח להותיר אותי עם תחושות מעורבות, כמו כוס יין שלא לגמרי הגיע לבשלות – מצד אחד, יש בו את כל המרכיבים של מותחן …
Curriculum Vitae/ יואל הופמן
ספר לירי קצר ומרהיב שבו יואל הופמן כותב את קורות חייו כמו שיר מתמשך. מילים שמלטפות, מציירות ומפוצצות את הלב ביופי טהור.
רפליקה אובססיבית, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה צבעוני, ואיך השכפול מצליח להיראות כמו ביקורת בזמן שהוא משתתף באותה מכונה בדיוק. פוסט על פופ־ארט, מותגים, מרילין, פחיות מרק, והקושי שלי לאהוב אמנות שמזהה את השטח טוב יותר מן העומק.
אבולוציה בארבעה ממדים/ חוה יבלונקה, מריון ג' למב
כבר כשקראתי את "אבולוציה בארבעה מימדים" תהיתי איך אני אצליח לפתות אתכם לקרוא ספר רחב יריעה שחולש על תחומים מגוונים
משחקי Hide and Seek עם הרוצח, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה צבעוני, ואיך השכפול מצליח להיראות כמו ביקורת בזמן שהוא משתתף באותה מכונה בדיוק. פוסט על פופ־ארט, מותגים, מרילין, פחיות מרק, והקושי שלי לאהוב אמנות שמזהה את השטח טוב יותר מן העומק.
בשבילה גיבורים עפים/ אמיר גוטפרוינד
"מלחמות כבר לא קורות בחורף" כי סוס מנצח לא מחליפים. אם ניצחנו פעם אחת ניצחון כל כך סוחף בתוך שישה ימים בקיץ, אין סיבה שלא נשמר את אותם ההישגים …