📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.

מסע דילוגים/ חיים באר
פנקס זיכרונות עם נשמה – יש ספרים שקוראים אותך חזרה, לא פחות ממה שאתה קורא אותם.
מסע דילוגים של חיים באר הוא בדיוק מהסוג הזה…

מקומון/ שולמית לפיד
ליזי בדיחי, עיתונאית במקומון באר שבעי בת 30, רווקה וגם בתולה (בתחילת הספר), נקלעת בעל כורחה לפרשיית רצח של אשת שופט מחוזי. נהנתי מהקריאה, בעיקר ממערכות היחסים…

הילד בחלון/ אורן גזית
האם שאיבדה תינוק וחיה בצל ספק נצחי עד שנער אחד בחלון מפורר את מה שנשאר מהמציאות. רומן פסיכולוגי ישראלי קיצוני, חושפני ומצמית נשימה.

אדל/ יוכי ברנדס
סיפורו של הבעל־שם־טוב כפי שלא שמענו מעולם: דרך עיניה של בתו היחידה, אדל.
רומן היסטורי מרתק שמציב במרכז לא רק את לידתה של החסידות, אלא גם את הנשים שהיו חלק שקט, אך מהותי, מהמהפכה הרוחנית. יוכי ברנדס פורשת עולם עשיר של אמונה, ספק, כאב וגאולה, ומצליחה להפיח חיים בדמותו של הבעש״ט, ברגעי החולשה לא פחות מאשר בגדולתו.
✍️ שאר הפוסטים

רפליקה אובססיבית, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה צבעוני, ואיך השכפול מצליח להיראות כמו ביקורת בזמן שהוא משתתף באותה מכונה בדיוק. פוסט על פופ־ארט, מותגים, מרילין, פחיות מרק, והקושי שלי לאהוב אמנות שמזהה את השטח טוב יותר מן העומק.

אבולוציה בארבעה ממדים/ חוה יבלונקה, מריון ג' למב
כבר כשקראתי את "אבולוציה בארבעה מימדים" תהיתי איך אני אצליח לפתות אתכם לקרוא ספר רחב יריעה שחולש על תחומים מגוונים

משחקי Hide and Seek עם הרוצח, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה צבעוני, ואיך השכפול מצליח להיראות כמו ביקורת בזמן שהוא משתתף באותה מכונה בדיוק. פוסט על פופ־ארט, מותגים, מרילין, פחיות מרק, והקושי שלי לאהוב אמנות שמזהה את השטח טוב יותר מן העומק.

בשבילה גיבורים עפים/ אמיר גוטפרוינד
"מלחמות כבר לא קורות בחורף" כי סוס מנצח לא מחליפים. אם ניצחנו פעם אחת ניצחון כל כך סוחף בתוך שישה ימים בקיץ, אין סיבה שלא נשמר את אותם ההישגים …

על הקו, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי
קריאה ביקורתית בסיי טוומבלי בעקבות מאיר אגסי: על קו, שרבוט, פרשנות מוזיאלית, והתחושה הלא נעימה שמול חלק מן האמנות המודרנית מבקשים מן הצופה לעשות את העבודה במקום היצירה.

מופקרות, נשים בזנות/ ענת גור
"מופקרות" של ענת גור קורע את מסכת האשליות מעל נושא הזנות: לא כסף קל, לא רומנטיקה בסגנון הוליווד, אלא ניצול, אלימות והפקרה. קולן של נשים שמבקשות לשרוד והאשמה שמוטלת על חברה שמעדיפה להסיט מבט…
