📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.
כשאלוהים היה צעיר/ יוכי ברנדס
יוכי ברנדס היא כותב מוכשרת, מחכימה ובקיאה. מעבר לכך, היא מעלה טיעונים חשובים והגישה שלה מרעננת. היא אומנם לא כותבת ספרי עיון אקדמיים, אבל לדעתי…

מסע דילוגים/ חיים באר
פנקס זיכרונות עם נשמה – יש ספרים שקוראים אותך חזרה, לא פחות ממה שאתה קורא אותם.
מסע דילוגים של חיים באר הוא בדיוק מהסוג הזה…

במחילה מכבודה של אשת המערות/ אופיר טושה גפלה
הספר מעמיד אב שנעלם ובן שמנסה למצוא את העקבות שלו. במרכזו עומדת שאלה אחת, פשוטה וכואבת:
כמה מן האמת אובדת ברגע שאנחנו מנסים לכתוב אותה.

כחוט השני/ חוה עציוני הלוי
סיפורן של בנות צלפחד מופיע בספר במדבר והוא מתאר באופן מנימליסטי, מהפך בחוקי הירושה, שעד אז איפשרו רק לבן זכר לרשת את נחלת אביו. בנות צלפחד …
✍️ שאר הפוסטים

הצד האפל של היופי והכיעור/ חן מרקס
על שקר החן והבל היופי: כשהמדרש מחליף את המשפט
ספרו של חן מרקס מבטיח לחשוף את “הצד האפל” של היופי והכיעור, אבל נעצר רגע לפני שהוא באמת מעז להביט בהם. במקום לפרק כוח, חברה, כלכלה ופוליטיקה של גוף ונראות, הספר בוחר במדרשים מנחמים ובהתבוננות רכה במבט האנושי. זה ספר אינטליגנטי, כתוב היטב, אך הוא מוותר בדיוק במקום שבו היה עליו להעז.

האחו החריש את אוזניי/ ענת עינהר
האחו החריש את אוזניי של ענת עינהר מתיש את הקורא עד אובדן תחושה.
זהו רומן שמוותר על עלילה לטובת הצטברות זוועות, מנרמל אלימות דרך שפה יפה, ומשאיר את הקורא כלוא בתוך מרחב של השפלה, טירוף ועייפות מוסרית.
לא כל מה שנכתב ביופי ראוי שייכתב.

כמעט אולימפוס/ שושי בריינר
רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול האנושי.

ויפה היתה שעה אחת קודם/ סמי ברדוגו
הוא מועמד קבוע לספיר. הממסד מאוהב. הרעיונות גדולים.
אבל משהו עמוק נשבר בדרך בין שפה לאדם.
“ויפה היתה שעה אחת קודם” הוא רומן שמבקש להיות עצום, ונותר עם קורא עייף, מנוכר, וכועס.
סקירה בלי כפפות.

חלום עולם הפוך/ אילנה ברנשטיין
"חלום עולם הפוך" הוא לא רומן, הוא סדק. ספר שמפרק את השפה כדי לחשוף את מה שהספרות הישראלית כבר זמן מה מפחדת להודות בו: שיש גבול דק בין עומק לבין אלימות אסתטית. זהו מסע לתוך תודעה מתפוררת, אך גם כתב אישום על ספרות שמבלבלת פירוק עם גדולת רוח ומותירה את הקורא מחוץ למשחק. זה ספר מרשים, אכזרי, חכם ומתסכל. ובעיקר, הוא שואל שאלה שלא נעים לענות עליה: למי ספרות ישראלית כותבת היום, ומה היא שכחה בדרך.

המורה / אלון ארד
מה קורה כשמורה ישראלי רק רוצה להגיע הביתה ליום הנישואים שלו, ומגלה שבית הספר הפך לשדה קרב בירוקרטי בלי מוצא? המורה של אלון ארד הוא לא עוד "רומן על מורה עייף", אלא כתב אשמה מדויק נגד מערכת שחונקת אוטונומיה, מוחקת אנושיות, ומותירה את המורה בלתי נראה גם כשהוא עובר בשער היציאה.
