📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.
יולנדה/ משה סקאל
יולנדה הוא רומן אישי ומלוטש על סבתא אחת, זיכרון, זהות והחיפוש אחר שורשים בעולם זר.
ספר חניכה רגיש ונועז שבו משה סקאל כותב את משפחתו, וכותב את עצמו.
הנוסעת האחרונה/ טל ניצן
הנוסעת האחרונה הוא סוג של מותחן המסופר מזווית ראיה קצת שונה: לא של החוקר, לא של הדמות המרכזית שבה עוסקת העלילה, אלא מנקודת ראיה של דמות אקראית הנקלעת לתוך הסיטואציה בעל כורחה…
היפומאניה/ מגי אוצרי
ספר שאי אפשר "לקרוא בנחת": הוא מושך, שורט, מציף, ומסרב להיות מנומס.
מגי אוצרי לוקחת אותנו למסע בתוך מוח רותח־אמיתי, בלי פילטר ובלי רחמים. לא לקרוא אם אתם רוצים קריאה "נעימה". לקרוא אם אתם רוצים אמת.
נעדרים קרים/ אסף קוגלר
שירה, בוגרת אולפנה, מתגייסת לשירות לאומי במשטרה. היא מבקשת להיות מוצבת ביחידת נעדרים קרים, יחידה שבה חוזרים ומנסים לפענח היעלמויות של אנשים שלא פוענחו. היא אכן מוצבת בה …
✍️ שאר הפוסטים
המורה / אלון ארד
מה קורה כשמורה ישראלי רק רוצה להגיע הביתה ליום הנישואים שלו, ומגלה שבית הספר הפך לשדה קרב בירוקרטי בלי מוצא? המורה של אלון ארד הוא לא עוד "רומן על מורה עייף", אלא כתב אשמה מדויק נגד מערכת שחונקת אוטונומיה, מוחקת אנושיות, ומותירה את המורה בלתי נראה גם כשהוא עובר בשער היציאה.
במחילה מכבודה של אשת המערות/ אופיר טושה גפלה
הספר מעמיד אב שנעלם ובן שמנסה למצוא את העקבות שלו. במרכזו עומדת שאלה אחת, פשוטה וכואבת:
כמה מן האמת אובדת ברגע שאנחנו מנסים לכתוב אותה.
המסילה/ אסף שור
המסילה הוא רומן שמתחזה לפילוסופי, אמנותי ומטאפורי, אבל נשאר סקיצה. מבנה מינימליסטי שלא מייצר חיים, מוטיבים שאינם מתגבשים, ודמויות שנעות בלי נפש. בסוף נותר רק רושם אחד: מסע שלא זז לשום כיוון.
עדן/ נגה אלבלך
עדן מבקש לגעת בכאב של שלוש נשים, אבל נשאר רחוק ממנו. זה רומן מינימליסטי, כתוב יפה, שמרחף מעל המציאות הישראלית במקום לצלול אליה. סקירה על ספר יפה ומנותק, שנשאר מחוץ ללב.
גיא אוני/ שולמית לפיד
זיכרון יכול להיות עוצמתי יותר מהספר עצמו. גיא אוני חוזר אלי אחרי עשרים שנה, רק כדי לגלות שהקסם השתנה. רומן חשוב, מרגש וחזק, אבל הקריאה השנייה חשפה אמת כואבת: לפעמים הזיכרון חד יותר מהמפגש המחודש.
הסטודנט – חדר עבודה/ מיכל בן־נפתלי
“הסטודנט – חדר עבודה” כולל שתי נובלות על בחירה באי־הורות, על אינטלקטואליות שמתנכרת לחיים ועל הורות מדומיינת. שתי נובלות חכמות ומאתגרות שבוחנות את הגבול בין מחשבה לרגש, בין יצירה לקיום.