זהו סיפורה של ג’ולייט פורטלנד שבגיל צעיר עוברת אונס והתעללות קשה ע”י דוד שלה ובניו. היא ניצלת בנס לאחר ששוטר אחד מבריח אותה ומציל את חייה ועכשיו כשהיא בוגרת היא עוברת ניתוחים שונים לשינוי חזותה וחוזרת למקום להשיג נקמה.

אופס, סליחה, היא חוזרת לקבל עוד מהחרא הנורא והמזעזע שהוא דוד שלה והבנים העלובים שלו שהם רק תירוץ לבני אדם. הם בעיקר חיות.

אין מילים לתאר את מסכת הזוועות וגועל הנפש שהיא מוכנה לעבור בשם הנקמה. אין מילים. פשוט מטומטמת ברמות חסרות תוחלת.

קראתי את הספר כאילו אני צופה בסרט זוועה שבו שתי רכבות מתנגשות ונתוצאות כל כך הרסניות.

ומאידך הסקרנות הורגת אותי איך הבחורה הזאת, הטיפשה הזאת, תוציא את עצמה מהביוב שבו היא שקועה. ביוב זה לא מילה מספיק חזקה לתאר את מאורת העכברושים שהיא נכנסה אליה במודעות מלאה.

לסיכום, כפי שכתבה Netta הספר הזה הוא סוג של זיבלון עם גיבורה מטומטמת במיוחד. לא צלחתי את הספר הבא ולא אחזור לקרוא את הסידרה.

🤦‍♂️🤦‍♂️🤦‍♂️🤦‍♂️

האחים ג’יפסי #1