הספר כולל תיעוד של סידרת פגישות שערכה עמיה ליבליך עם קבוצת אנשים בשנת 2016 בנושאים שקשורים למוות.
הקבוצה נקראת קפה מוות, והיא קיימת על בסיס התנדבותי בכל העולם. בכל מפגש אחד מחברי הקבוצה מנחה את הדיון ואין לקבוצה מנחה אחד דומיננטי.
למעט הפרק הראשון המתאר את המוטיבציה להקמת הקבוצה ההכנות להקמת הקבוצה, כל פרק עוסק בנושא אחר שקשור במוות ונדון בקבוצה. הפרקים אינם לגמרי מה שציפיתי, כלומר אני ציפיתי יותר לדיון ברמה האישית וחלק מהדיונים גלשו לרמה התיאורטית ולסביב ופחות נגעו במשתתפי ובפחדים שלהם או בהכנות שלהם.
חלק מהסיפורים ומהתכנים נוגעים ללב ומעציבים. חברי הקבוצה השונים הביאו משהו מהיחודיות שלהם לדיונים אם כי חלקם נקראו לי נמנעים, כלומר הגיעו מעמדה מרוחקת וסירבו להכניס את הקבוצה וכך גם את הקוראים לעולם הפנימי שלהם. בקבוצה רואים בבירור את האופן שבו חוויות מוות מובילות את האנשים לסוג של סטואיות וקבלה.
הפרקים של הדיאלוגים היו מעניינים מאוד אם כי בחלק מהמקרים הרגשתי שהיה ניתן לרכז יותר את הפרק סביב הנושאים המעניינים שעלו בקבוצה ולחסוך את הדיונים מסביב.
קפה מוות/ עמיה ליבליך
הוצאת כנרת זמורה דביר, 2019, 400 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
