“קול צעדינו” הוא סוג של ממואר שמצד אחד נוגע בחייה של הסופר והקשר שלה עם סבתה, אימה, אביה, אחיה ואחותה ומצד שני יורד לשורש אופייה הקשה של אימה לוסט.
לוסט, נולדה במיצריים ונישאה בשידוך. לאחר תקופה ברחה מבעלה וכרסה בין שינה בשל אלימותו כלפיה, רק כדי להתגלגל לידיו של מוריס אותו אהבה עד סוף ימיה למרות כל מגרעותיו.
הם מהגרים לישראל, יחד עם הסבתא הפרימדונה ומיד משתכנים במעברות ובפחונים להבנתי בעיבורי פתח תקווה. אביה של הסופר חוץ מהעובדה שהוא משמש כתורם זרע, עסוק באספרציות הפוליטיות שלו ומותיר את האם, קשת היום, להתמודד לבד עם כלכלת שלושת ילדיה.
הסבתא עוזרת בהיותה בייביסיטר של הסופרת, אבל גם לכך יש מחיר שמנתק את הילדה מאימה ומייצר תחרות סמויה תחת פני השטח, בין האם לסבתא, על ליבה של הילדה.
בין לבין מוריס האב, מבזיק בהבלחים, בעיקר כשהוא חונה ללילה או שניים כאשר אין בידיו הממון לפני שהוא יוצא לכבוש את יעדו הבא.
האח הגדול, בבת עיינה של האם מהווה את ציר המשען של האם והבית כולו. והאחות האמצעית שרק ביקשה לצאת מהמקום הזה אל חיים של בגדים, נעליים ותספורות. וכל אלה מתנגשים במציאות שבה האם עובדת בשתי עבודות לאורך שעות ארוכות כדי לפרנס את ילדיה אבל גם מטפחת את גינת הוורדים שלה ליד הפחון כדי לייצר חזות שלמעשה אינה קיימת.
הספר בנוי מפרקי זיכרונות, חלקם מבישים אבל הסופרת אינה בוחלת בשום אמצעי ספרותי כדי לזעזע את הקורא. מהצד האחר ישנם קטעים שהם אינטלקטואליים בצורה שמגחיכה את הכתיבה, כמו הפרקים העיוניים על וורדים וגידולם.
“קול צעדינו” יכל להיות ספר נפלא לו הסופרת היתה מתנערת מהתחכום שהיא נקטה בכתיבה.
סה”כ עד נקודה מסוימת אהבתי מאוד את הספר. בשליש האחרון הוא כבר איבד את המומנטום שלו והוא פשוט נגרר.
קול צעדינו/ רונית מטלון
הוצאת עם עובד, 2008, 424 עמ’
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
