מאוד מזכיר את 50 גוונים של אפור וממה שבדקתי פורסם בפער של כשנה לאחר יציאת 50 גוונים ולכן אין פלא שחלקים מהעלילה ממש מזכירים אותו רק עם גיבור פחות שרוט ריגשית ונפשית וגיבורה יותר אסרטיבית.
אביגיל גרין, ספרנית, מגישה את מועמדותה להיות סאבית של נתניאל ווסט. הוא צעיר, עשיר וכריזמטי שאוהב את בנות זוגו כנועות וממושמעות. לה זו הפעם הראשונה. לו, זה חיים שלמים.
כמו שכתבתי, ישנם המון קווי דימיון בין 50 גוונים לספר ולמעשה אפילו הדמויות מאוד דומות (אנה שעוסקת בהוצאה לאור ואבי שהיא ספרנית. כריסטיאן ונתניאל שניהם מנגנים על פסנתר ועוד קווי דימיון רבים). ישנן סצנות דומות (לדוגמא סצנת הבישול המשותפת). אבל, ישנו הבדל בולט ומהותי בין שניהם: נתניאל דמות פחות שרוטה, פחות פגועה מהחיים ולכן פחות חובבת סאדו מכריסטיאן גריי.
הוא חובב הנאות, פחות ענישה, פחות כאב.
אהבתי את הדרך שבה אבי מעמידה את נתניאל במקומו ולא מוותרת לו למרות הנטייה לרצות מצד שני לא אהבתי את העובדה שהחיקוי לא התעלה על המקור. אומנם אביגייל הרבה יותר אינטיליגנטית מאנה והאלילה הפנימית שלה, אבל הסופרת מידי פעם מחליקה לגיוון סתימות היתר.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
