אחת הבעיות המרכזיות באוספי סיפורים קצרים, היא העובדה שאני לא זוכרת את כל הסיפורים בקובץ.
בנוסף, קשה לאסוף סיפורים בעלי אותה איכות סיפורית וזה מבלי להתחשב בבעיה של סיפורים קצרים ככלל, שהם חייבים להיות חדים, עם אמירה שמצליחה לחדור ללב ולמח של הקורא במגבלות האורך של הסיפור. אני לא חושבת שקראתי הרבה סיפורים קצרים טובים וקבצים שבהם הסיפורים ברמה אחידה עוד יותר נדיר למצוא.
לכן לא התפלאתי מהמקבץ הזה.
האונתולוגיה הזו חביבה. רוב הסיפורים לא העיפו אותי. הם לא סיפורי אימה, הם באמת סיפורים מוזרים אבל הם לא סיפורי אימה. בעיניי הסיפור הראשון הוא הסיפור הטוב בקובץ.
הסיפור הראשון "אני עירום" מתאר לילה סיוטי שעובר בחור יפני, שנקלע לסיטואציה הזויה, מצחיקה ומסוייטת.
הבחור נאלץ לברוח עם המאהבת הנשואה שלו מבית המלון בו בילו שעות אהבהבים בשל שריפה. היא יצאה מבית המלון כשרק כותונת על גופה והוא כג'נטלמן נותן לה 4ת מכנסיו. כשמגיעה מונית היא לוקחת גם את מעילו ונמלטת כשהוא נותר ברחוב חסר כל.
להוסיף על מצבו, מדובר בתקופת החורף ומעבר לקור המצמית הוא נאלץ להתמודד עם שילשול איימתני שתוקף אותו לאחר הארוחה המשותפת שלהם.
סיפור השעות הבאות וההתמודדות של הבחור עם עירומו, העדר אמצעים לחזור לביתו והתקפות שילשולים איומות, נע בין הומור פרוע וסיוט מטורף. הבחור מנסה לגבש פתרונות אבל כולם נדונו לכישלון. נעתי בין תחושת פאניקה, אינאונות וצחוק מהטירוף המשתולל.
אחד מהסיפורים הקצרים הטובים ביותר שקראתי אי פעם.
הסיפור "מר אלוושם המנוח" מתאר את גורלה של מזימה מכוערת.
סיפורו של בחור בשם אידן שגורלו נחתם עם מפגש מוזר עם מר אלוושם הזקן. מר אלוושם מציע לאידן הצעיר לרשת את כל הונו ולאחר רגע של חשדנות הוא מסכים לכך. הזכמתו פותחת שרשרת אירועים שיחרצו את גורלו של אידן הצעיר.
אומנם הסיפור טוב, אבל לא הצלחתי להרגיש את התחושה המסוייטת של השמות המספרת, אולי כי הצלחתי לגלות את אופי המזימה כבר מאמצע הסיפור וצפיתי את הסיום. במובן הזה הסיפור השני היה פחות טוב מהסיפור הראשון שבאמת היה מפתיע.
"כף הקוף" הוא סיפור אימה על התוצאות של התערבות בגורל. זוג זקנים מקבלים כף קוף קסומה המסוגלת להעניק לאוחז בה 3 משאלות. לאחר שהם מבקשים 200 פאונד ודבר לא קורה, הם פותרים את הכף כאגדה אבל יום למחרת הם מגלים את המחיר הכבד של בקשתם.
הסיום של הסיפור מאכזב בעיניי ומפחית את שיעור האימה בו. בשורה התחתונה לא הזקנים ולא הקורא מתמודדים באמת עם התוצאות של ניסיונות ההתערבות בגורל.
הסיפור "הזקן" מלמד על החמדנות האנושית שמעוורת את האדם לסביבתו ולגורלו. דווקא הסיפור הבנאלי שהקורא יכול לתאר את סופו מראש, כתוב היטב ומצליח להפתיע דווקא משום השאננות של הגיבור.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
