אחת הבעיות המרכזיות באוספי סיפורים קצרים היא העובדה הפשוטה שאני לא תמיד זוכרת את כל הסיפורים בקובץ.
זו לא רק בעיית זיכרון. זו בעיה של הז’אנר עצמו. קשה מאוד לאסוף סיפורים בעלי איכות אחידה, וקשה עוד יותר לכתוב סיפור קצר טוב באמת. סיפור קצר חייב להיות חד. הוא צריך לומר משהו, לפגוע מהר, להיכנס ללב או למוח של הקורא בלי ליהנות מהמרחב שיש לרומן. קראתי מעט סיפורים קצרים טובים באמת, וקבצים שבהם כל הסיפורים עומדים באותה רמה הם דבר נדיר עוד יותר.
לכן לא התפלאתי מהמקבץ הזה.
מה שצריך לדעת
אנתולוגיית סיפורים קצרים של פנטזיה, אימה ומסתורין מאת סופרים שונים, עם סיפורים שנעים בין משונה, מטריד, מצחיק, מסויט וקלאסי.
לקוראים שאוהבים סיפורים קצרים, אנתולוגיות, Weird Fiction, אימה קלה, רעיונות מוזרים וסיפורים שמנסים לייצר אי־נוחות יותר מאשר פחד ישיר.
בעיקר “אני עירום”, סיפור קצר מצוין שמצליח לבנות סיוט עירוני קטן מתוך בושה, חורף, גוף בוגדני ותחושה הולכת וגוברת של חוסר אונים.
כמו בהרבה אנתולוגיות, הרמה אינה אחידה. לא כל הסיפורים נשארים בזיכרון, וחלקם חזקים יותר ברעיון מאשר בביצוע.
מוזרים I היא אנתולוגיה חביבה של סיפורי פנטזיה, אימה ומסתורין. רוב הסיפורים לא העיפו אותי. בעיניי הם גם לא ממש סיפורי אימה, לפחות לא במובן המובהק של המילה. הם באמת סיפורים מוזרים: חלקם משונים, חלקם מטרידים, חלקם בנויים סביב רעיון יפה יותר מאשר סביב ביצוע מושלם.
הסיפור הראשון, "אני עירום", הוא בעיניי הסיפור הטוב בקובץ.
הוא מתאר לילה סיוטי שעובר על בחור יפני שנקלע לסיטואציה הזויה, מצחיקה ומסויטת. אותו בחור נאלץ לברוח עם המאהבת הנשואה שלו מבית המלון שבו בילו יחד, לאחר שפורצת שריפה. היא יוצאת מבית המלון כשרק כותונת לגופה, והוא, כג’נטלמן אומלל למדי, נותן לה את מכנסיו. כשמגיעה מונית, היא לוקחת גם את מעילו ונעלמת, והוא נשאר ברחוב, בחורף, כמעט חסר כול.
וכאילו זה לא מספיק, הוא נאלץ להתמודד גם עם התקף שלשול איום שתוקף אותו לאחר הארוחה המשותפת שלהם. מכאן מתפתח סיפור שנע בין הומור פרוע, חרדה גופנית וסיוט עירוני קטן. הגיבור מנסה שוב ושוב למצוא פתרון למצבו, וכל ניסיון כזה רק מעמיק את הבלגן. קראתי את הסיפור בתחושה משונה של פאניקה, חוסר אונים וצחוק מול הטירוף המשתולל.
זה אחד הסיפורים הקצרים הטובים ביותר שקראתי.
הסיפור "מר אלוושם המנוח" מתאר את גורלה של מזימה מכוערת. זהו סיפורו של בחור בשם אידן, שגורלו נחתם לאחר מפגש מוזר עם מר אלוושם הזקן. מר אלוושם מציע לאידן לרשת את כל הונו, ולאחר רגע של חשדנות אידן מסכים. ההסכמה הזו פותחת שרשרת אירועים שתחרוץ את גורלו.
הסיפור טוב, אבל הוא עבד עליי פחות. לא הצלחתי להרגיש את אותה תחושה מסויטת שהסיפור מבקש ליצור, אולי משום שהצלחתי להבין את אופי המזימה כבר מאמצע הדרך ולצפות את הסיום. במובן הזה הוא היה פחות מוצלח מהסיפור הראשון, שהיה באמת מפתיע.
"כף הקוף" הוא סיפור אימה קלאסי על התוצאות של התערבות בגורל. זוג זקנים מקבל כף קוף קסומה המסוגלת להעניק שלוש משאלות. לאחר שהם מבקשים מאתיים פאונד ודבר לא קורה, הם פוטרים את הכף כאגדה. אלא שלמחרת הם מגלים את המחיר הכבד של בקשתם.
הסיפור בנוי היטב, אבל הסיום אכזב אותי. דווקא ברגע שבו היה אפשר להכריח את הדמויות ואת הקורא להתמודד באמת עם תוצאות ההתערבות בגורל, הסיפור נסוג. מבחינתי, זה הפחית את מידת האימה שבו.
הסיפור "הזקן" עוסק בחמדנות האנושית, ובאופן שבו היא מעוורת את האדם לסביבתו ולגורלו. זה סיפור בנאלי יחסית, מהסוג שהקורא יכול לנחש את סופו מראש, אבל הוא כתוב היטב. דווקא משום שהגיבור שאנן כל כך, ומשום שהסוף נראה כמעט בלתי נמנע, הסיפור מצליח בכל זאת לעבוד.
מוזרים I היא אנתולוגיה לא אחידה, אבל לא נטולת עניין. לא כל הסיפורים נשארים בזיכרון, ולא כולם חזקים באותה מידה, אבל יש בה כמה רגעים מוצלחים מאוד. ובעיקר יש בה את “אני עירום”, סיפור קצר שמוכיח עד כמה מעט צריך לפעמים כדי לבנות סיוט מושלם: עיר, חורף, בושה, גוף בוגדני, ואדם אחד שמגלה שהמציאות יודעת להיות אכזרית ומגוחכת באותה נשימה.
מוזרים I: אנתולוגיית סיפורי פנטזיה, אימה ומסתורין/ סופרים שונים
הוצאת תשע נשמות, 2016, 238 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
