מפעל התרגום המחודש של ספרי אגתה כריסטי בהוצאת עם עובד מבורך משני טעמים: ראשית הוא מחזיר לבמה הספרותית את אחת הסופרות הדגולות (בעיניי). שנית, בעידן שבו סף הגירוי של הקורא כל כך נמוך ונדרשים תיאורים מזוויעים ומזעזעים כדי לייצר הד, הוא מזכיר שלא נדרשים פעלולים מזוויעים כדי לצייר ספרות מתח אינטיליגנטית טובה.
ספרות של אגתה כריסטי נראית כמעט נאיבית. אין בה תיאורים מזוויעים, אין בה מתח הופך דפים קצבי וזו ספרות בעיקר אינטיליגנטית שמביאה לקידמת הבמה את העיסוק בייצרים אנושיים והתוצאות שלהם.
הבלש של אגתה כריסטי, לא נדרש לעזרים פירוטכניים אלא להכרת נפש האדם על תאוותיה ותשוקותיה.
מוות על הנילוס מספק בדיוק את מה שהוא מבטיח. רצח של אישה עשירה יפה בזמן ירח הדבש שלה בזמן שייט על הנילוס, מחייב את הבלש הרקול פוארו, להפעיל את התאים במוחו ולהתבונן בהתנהגות של הקהל האנושי
שבספינה כדי להגיע אל הרוצח. לכל אחד מהנוסעים ישנו מניע לרצח וגם נסיונות לשלול מועמדים שונים, מצליחים לזמן קצר. הרקול פוארו לא הולך שולל ואינו מקובע בתבניות חשיבה ולפעמים נדרש רק שינוי בזווית הראיה כדי חהגיע לפתרון.
בהתחלה לא נהנתי מההקראה, אבל הסתגלתי. עוד ספר נהדר מבית אגתה כריסטי. אני מקווה שמפעל התרגום ימשך.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
