לארה ג'ין נמצאת בתקופה לא קלה: היא בת 16 ועומדת להתחיל את השנה המכריעה בחייה בתיכון. חיי החברה שלה די אפסיים. כבת למשפחה מעורבת, אסייתית -לבנה, שאימא שלה נפטרה בצעירותה, היא מעדיפה את המשפחה ואת הביתיות על פני חיי חברה סוערים.
עתה, אחותה הגדולה, מרגו, נוסעת לקולג' בסקוטלנד כך שלארה ג'ין נותרת אחראית על קייטי, האחות הצעירה. ובנוסף על כל אלה, מכתבי אהבה שכתבה כמכתבי פרידה לבנים שאהבה, נשלחו מאליהם. אחד מהם לג'וש בן זוגה של מרגו, והשני לפיטר קוונסקי, הנער המקובל בשיכבה, אליל הבנות ובן זוגה של מלכת השיכבה ג'נביב.
ואז בפיתול עקמומי, לארה ג'ין מוצאת את עצמה מסכימה להיות בת זוגו (בכאילו) של פיטר קווינסקי. ומכאן, כדרכו של עולם, האירועים הולכים ומסתבכים אל הלא צפוי.
המאפיינים של לארה ג'ין כדמות, מאוד יחודיים: היא ישרה, לא מניפולטיבית ולא הולכת בשבי אחר העמדות הפנים של בני הנעורים. היא לא שחקנית ולכן כשהיא נתקלת במניפולציות קשה לה איתן.
דמותו של פיטר קווינסקי, די אגוצנטרית ומרגיזה. לעיתים הוא מפגין כזו חוסר התחשבות בלאה ג'ין, שממש נותרתי פעורת פה. אבל אני מניחה שככה זה בגיל העשרה, במיוחד כשאתה אליל הבנות.
מערכת יחסיו עם ג'נביב נותרת עלומה לאורך כל הספר וזו אחת מהבעיות שלי עם הספר. יש בהתנהגות שלו חוסר יושר בסיסי כלפי לארה ג'ין למרות שהוא דורש ממנה כל מני דרישות מגוחכות והסברים עוד יותר מגוחכים, היא לא בדיוק מעמידה אותו במקומו. ההסבר השחוק שג'נביב תמיד תהיה חשובה לו, הופך לבדיחה עגומה ככל שהספר מתקדם.
גם אין באמת ביטוי והתעמקות בשונות המהותית של המשפחה, כאשר הבנות בוחרות לזהות את עצמן כבנות סונג ולשמור על המאפיינים הקוריאנים שירשו מאימן, בסביבה שהיא לבנה ולא תמיד מקבלת את האחר. להוסיף על כך את מערכת היחסים עם פיטר, שלא באמת מצליח להתנתק מג'נביב וגם כשקורה האירוע המזוויע בסוף הספר, לא עושה מספיק עבור לארה ג'ין מקבלים בסך הכל ספר נוער חביב ביותר, שעוסק בנושאים שמטרידים בני עשרה אבל לא הופך עולמות. הדמות המרכזית, לארה ג'ין מעבר לכך שהיא מקסימה, היא מיוחדת ומשמיעה קול אותנטי ובזכותה הרגשתי שהספר ראליסטי.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.