אין לי מושג אם לתת לספר הזה 4 כוכבים או כוכב אחד. בכנות, יש בו מספיק טירוף, אכזריות ואפלה כדי להצדיק את שני הקצוות. ובכל זאת בחרתי לתת לו 4 כוכבים כי יש בו משהו מאוד אנושי והוא כתוב היטב למרות ששתי הדמויות המרכזיות מבחילות לעילא.
הדמות של ליילה רובינסון, צעירה בשנות ה 20 המוקדמות שלה, מאוהבת נואשות באחיה החורג, עד כדי כך שעשתה מעשים כל כך מטורפים שאימא שלה מרחיקה אותה מהבית ושולחת אותה לקולג' מרוחק.
אחרי שנתיים, שבהן לא שוחחה עם כיילב, היא עדין שקועה בטירוף שלה ויום אחד כשהיא יוצאת בלילה לשוטט היא רואה דמות מיוסרת יושבת על ספסל. איך היא יודעת שהדמות מיוסרת, אין לי מושג, אבל ראדר הטירוף וחוסר השפיות של ליילה מתביית על הדמות הזו והיא מתחילה לעקוב אחריו ברחבי הקמפוס, עד שהיא מוצאת את עצמה בכיתת שירה עם פרופסור תומאס אברמס.
תומאס אברמס הוא פרופסור ידוע לשירה, ספרו עטור פרסים והוא דמות מהוללת. רק מטורפת ברמה של ליילה, שנפשה מדברת אליו מרחוק יכולה לקרוא חייו נמצאים בכזה שפל, שאין נמוך ממנו. ורק חולת נפש כמוהה חושבת שהיא תצליח לתקן אותו ואת חייו.
הוא סרקסטי, עוקצני, אכזרי ובעיקרון אדם די נוראי ומגעיל. אבל ליילה לא משתכנעת מכל ההתנהגויות העקומות שלו והיא משוכנעת שהיא פלורנס נייטנג'ל שתציל אותו ותרפא אותו או לפחות תעזור לחייו לחזור למסלולם.
היא מתחילה לעקוב אחריו, לביתו, למשרד שלו, והופכת להיות הצל שלו. היא כל כך אובססיבית כלפיו שבשלב מסויים החלטתי שהיא צריכה אישפוז ולא להסתובב ככה חופשיה כמו איילה שלוחה כי אומנם הסטוקריות שלה לא מסוכנת לציבור אבל היא חולנית ברמות קשות.
ואז היא מחליטה לתת לו להשתמש בה, גם פיזית וכל הסיפור עולה לרמת אוי ואבוי אחרת. תומאס נשוי להאדלי, אומנם לא באושר אבל נשוי. ליילה חוזרת וזורקת את עצמה לפניו באקטים אובססיבים התאבדותיים, והוא הופך יותר ויותר אכזרי כלפיה. היא כאמור מסרבת להוריד את סינר הפלורנס נייטנג'ל שלה.
בקיצור הסיפור הופך ביזארי מרגע לרגע כאשר ליילה פשוט נטרפת אחר האובססיה שלה. נטרפת זו לא המילה המדוייקת לתאר את המים המעופשים שבהם היא שוחה.
ואז היא עושה את המעשה האולטימטיבי הסטוקרי והכל נכנס לסיחרור ואז דממה.
הספר הזה כתוב היטב. שתי הדמויות המרכזיות ליילה ותומאס שתיהן מטורפות במידה כזו או אחרת. היא מאובססיה שיגעונית והוא מצער.
ההתנהגויות של תומאס פשוט מחרידות, אין מילים בפי לתאר את רמות האכזריות שהוא מגיע אליהן אבל משום מה ליילה אוהבת את זה ורוצה את האכזריות שלו. סצנות הסקס בינהם לא רגישות, לא חומלות ולא אוהבות. הן קשות, כואבות ואלימות.
ליילה לא חמודה ולא מושכת היא פשוט מטורפת, מעבר לאובססיה יש לה גם שיגעון גדלות בזה שהיא מוסרת את גופה לשימוש של תומאס היא מצילה אותו. ותומאס נדלק מהמוטרפות הזו. בקיצור הגנון נשאר בלי שום גננת ושני הילדים יוצאים למסע הרס שיטתי.
אז אפשר להבין למה התלבטתי בין כוכב אחד לארבעה כוכבים. הזפר הזה פשוט נע במטוטלת בין שני הקצוות ונורא קשה להחליט אם הכתיבה הטובה מחפה על הדמויות המזעזעות או לא. ובכל זאת קראתי אותו בכמה שעות ודיפדפתי כמו משוגעת בעצמי כדי להבין לאן הטירוף הזה יקח אותם. אז אני מניחה ש 4 כוכבים הוא ציון שמשקף את העובדה שהסופרת מצליחה ללכוד את תשומת לב הקוראת ולא להניח לה.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
