כבר בעבר טענתי שהספרים שכותב ברדוגו הם לא כוס התה שלי. דמויות שוליים שמתבוססות בסחי וברפש של החיים ולא בחמלה או באמפטיה, אלא באור הבוהק והמכוער שמבליט את כל הקמטים והקימטוטים שגורמים לנו החיים.
חשבתי שהספר הזה יהיה שונה, בכל זאת מועמד לפרס ספיר. התאכזבתי.
גיבור הספר דמות שולים שעזב את מקום מגוריו בגיל 17 וחוזר לאחר 40 שנים. כבר בפתח הספר הוא רוצח את מי שמלווה אותו ע"י הטבעתו בבור סיד ממניעים לא ידועים וממשיך במפגשיו עם העיירה ועם אנשיה, תוך שמידי פעם הוא מערבב את השתן שלו בזרעי כמון ושותה את התערובת לסגולות יצוב הגוף והנפש.
מפגשיו מלאי מרירות ותסכול בלי סיבה ברורה ואין באמת עלילה בספר.
אחרי הפעם השניה שבה ערך את טקס שתית השתן, החלטתי לנטוש. אין לי סבלנות לספרים מהסוג הזה. בקושי צלחתי את ספריו של ברדוגו בעבר כשהייתי סבלנית יותר , עכשיו אין לי סבלנות ואין לי כח לשחות בסחי הזה.
כי גי/ סמי ברדוגו
הוצאת הספריה החדשה, 2017, 265 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
