אימרה קרטס, ניצול שואה ושרד את מחנה אושוויץ. ספריו שתורגמו לעברית עוסקים בתקופת השואה, ובהישרדות תחת שלטון משטרים טוטליטריים.

עלילת הספר נעה בין שתי עלילות מקבילות:

במישור המיידי, העלילה עוסקת בניסיון פיענוח התאבדותו של ב’, סופר מצליח שחברו העורך סבור כי הותיר מאחוריו רומן גנוז שאותו העביר לאהובתו שרה, או לגרושתו יהודית. העורך יוצא במסע פיענוח ההתאבדות וצייד של הרומן הגנוז.

במישור הסמוי, זהו ספר מאוד מורכב שקשה לי לדרג וכל דירוג חוטא למציאות: מחד הוא מבריק מאידך הוא מורכב ברמות ודורש פיענוח. הענקתי לו 4 כוכבים כי באמת יש בו חלקים שקראתי נפעמת.

העורך, מקנא בחברו הסופר, אף על פי שלכאורה אין על מה לקנא. החבר, גרוש שחי בדירה מוזנחת ובאזור הגרוע ביותר בעיר, חסר כסף וחסר רכוש בשל גירושיו מיהודית לה הותיר את כל רכושו. הוא ניצול מאושוויץ ועל ירכו מקועקע מספר. אושוויץ תבעה בו את חותמה והוא מתקשה להתנתק מעברו ולנהל חיים מאושרים זאת למרות שמצא בת זוג חדשה אותה הוא אוהב.

העורך, נחקר במשטרה שכן התגלה כי שהה בזירת המוות. מה עשה בזירת המוות? תצטרכו לקרוא ולגלות, יחד עם זאת האלמנט הזה שמכניס קרטס לסיפור מסבך את העלילה.

סיבוך נוסף לעלילה מתגלה בכך שהעורך לכאורה קורא מחזה שמצא בביתו של הסופר ובמחזה מופיעות אותן הדמויות שמופיעות בעלילה המרכזית.

לא התפלאתי שלא מצאתי סקירות על הספר. המורכבות של העלילה מרמזת לסיכון שלקחה ההוצאה בתירגומו. ספק אם יהפוך לרב מכר. יחד עם זאת התרגום הנפלא של רמי סערי ופיענוח העלילה מתגמלים במידה מסוימת.