"במרפאה גינקולוגית, אני נכנס לאינטרנט כדי לחפש הנחיות רפואיות עבור אחת המטופלות שלי. מחלקת המחשוב של העמותה חסמה את האתר של איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים, בטענה שמדובר באתר "פורנוגרפי"."
אדם קיי הוא בן למשפחת רופאים. כמיטב המסורת הוא הלך ללמוד רפואה והחל את מסלול ההתמחות מבלי שידע מה צפוי לו. אדם מתעד את חוויותיו כסטז'ר ומתמחה (בדרגות שונות) לאורך השנים עד שהחליט לפרוש מהמקצוע ולהפוך לתסריטאי. הכתיבה שלו מלאה בהומור, אבל גם באמת מדויקת וחדה על מערכת הבריאות הקורסת ועל הטבע האנושי. אמת עצובה להחריד שתגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם פונים לבית חולים.
מעבר לכל, הספר הזה הוא עדות לפסיכיות של מערכת הבריאות באנגליה (ולא מן הנמנע שגם בישראל) ולטירלול האנושי.
"כשמתעורר הצורך לבשר בשורות רעות, אי אפשר להסתפק בסיסמאות כמו "חוששני שמדובר בסרטן" או "עשינו כל מה שאפשר" ולהסתלק. שום דבר לא מכין אותך לרגע שבו אתה מתיישב מול בתו של מטופל ומסביר שמשהו מאוד לא נעים קרה בלילה לאביה הקשיש והשברירי.
נאלצתי לומר לה שהמטופל במיטה הסמוכה לאבא שלה נעשה
חסר שקט ומבולבל מאוד אתמול בלילה. שהוא חשב שאבא שלה הוא בעצם אשתו. שלמרבה הצער, עד שהאחיות שמעו את המהומה והגיעו לחדר, כבר היה מאוחר מדי: המטופל התיישב על אבא שלה, שלף את איבר מינו ופלט לו על הפנים.
"לפחות הוא לא… הלך רחוק יותר," אמרה הבת, שהפליאה ביכולתה למצוא את חצי הכוס המלאה."
לאורך פרקי היומן הוא מתאר את ההתמודדות שלו עם הקשיים של המקצוע התובעני, שעות ארוכות במחלקות השונות מבלי שיקבל הכוונה או סיוע. את תת האיוש של המחלקות הרפואיות ואת התנאים הדרקוניים של ההתמחות עד כדי אובדן העצמי. לאורך שנים הוא מוותר על חיים אישיים, מפסיד אירועים ומנהל זוגיות שמקרטעת בעיקר בגלל היעדרו.
לצד אלה הוא מתאר את ההתמודדות עם סוגי חולים שונים ועם בני משפחתם. מאחר שהוא מתמחה בגניקולוגיה ומיילדות, רוב הסיפורים מתמקדים בחוויותיו וההתמודדות שלו במחלקה הזו.
התמודדות שמלווה בהתלבטויות מוסריות ואנושיות אבל גם התמודדויות שנובעות מהמודעות ההולכת וגוברת של החולים ובני משפחתם לאפשרויות שלהם להתלונן ולמרר את חיי הרופאים שמטפלים בהם, גם אם אלה עשו את המקסימום עבורם. טעויות קורות בכל מקצוע, במיוחד לאחר שעות ארוכות ללא שינה, אבל במקצוע הרפואה יש להן השלכות כבדות על החולה ובני משפחתו. אלה טעויות בלתי נמנעות כשמדובר במערכת בתת איוש וברופאים קורסים.
"אני חושב שברמה העקרונית אפשר להיכשל בשנת הסטאז' הראשונה ולהידרש לחזור עליה, אבל אף פעם לא שמעתי על מקרה כזה. כדי לחדד את הנקודה אספר שאני מכיר סטאז'ר ששכב עם מטופלת בחדר התורן, וסטאז'ר אחר שדעתו הוסחה ורשם פניצילין במקום פרצטמול למטופל עם אלרגיה לפניצילין.
שניהם שרדו את השנה הראשונה, אז אלוהים יודע מה צריך לעשות כדי לא לעבור."
ספר נפלא, מצחיק עד דמעות ואנושי להפליא. אדם נלחם שלא לאבד את האמפטיה והאנושיות שבו, בזמן שהוא נאבק לקבל את ההחלטות הקשות ביותר במצבי לחץ קיצוניים.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
