For English review, please scroll down.
זאת המנוחה שלך הוא מסוג הספרים שמתחילים עם פוטנציאל אדיר, ואז מתפוגגים לאיטם, עד שהם נראים כמו צל של הרעיון הראשוני שעמד מאחוריהם.
הסיפור אמור היה להיות מסע: אל העבר, אל ההווה, אולי אפילו אל גאולה. בפועל, זהו מסע לדרך ללא מוצא, מסע שמתחיל בשער הרוחני ומסתיים בקצה של חניון.
על פי ההבטחה שבכריכה, זהו רומן משפחתי שנע בין קפיטליזם רוחני, לבין התמודדות עם כאב וזיכרון. במציאות, מה שקיבלתי היא עלילה מתפזרת, חסרת מתח, וחוזרת על עצמה, שלא מצליחה להתרומם מעבר לפרודיה עצמית.
הקונספט מבריק לכאורה: אם מתה שמדברת עם בנה מהמייל של העולם הבא.
בפועל, זה גימיק שהופך למרכז הסיפור במקום לכלי ספרותי. אין בו לא עומק רגשי, לא מטען פילוסופי, ובוודאי אין זה המנוע שמניע את העלילה.
מערכת היחסים המרכזית, זו שאמורה לשאת את הספר, היא בין פסח, בנה של תמי בשן, "כוהנת היוגה", לבין האם עצמה.
אבל הקשר המשמעותי באמת, הקשר עם האב האלים, נותר בשוליים.
האלימות שלו, שמבצבצת מדי פעם כמו רמז למוקד הטראומה, לא נבחנת באמת ולעומק.
הספר מתעקש להישאר בשטח הבטוח של יחסים נוירוטיים עם אם שתלטנית, במקום לגעת באמת בפצע.
הרגעים היחידים שבהם נותרתי ערה היו רגעים סאטיריים, אותם תיאורים של "יוגה־דרייב", של תרבות ניו־אייג’ית ישראלית מנותקת, שמציגה את עצמה כמוארת בזמן שהיא מוכרת שיעור של עשר דקות בפקק.
שם, סוף סוף, מציץ ניצוץ של כישרון אמיתי: היכולת של גרינברג לזהות את האבסורד שבמיזוג בין רוחניות לחומרנות, בין תרגול מדיטטיבי לבין מנוי חודשי באשראי.
אבל הרגעים האלה נדירים, ולצידם רוחשת עלילה שמתקשה להחליט לאן היא הולכת.
גם השפה, שמנסה לעיתים להיות פיוטית או טולסטויאנית, הופכת למעמסה.
מילים רבות מדי, רגשות מעט מדי.
כפי שכתב אריק גלסנר בYNET:
"המיזוג בין רוחניות ויוגה לתרבות הצריכה הוא נושא מלא פוטנציאל, הספר הזה לא ממש אותו… התחושה הכללית היא של קריאה מאולצת."
ובהמשך הוא מוסיף: "הרומן הזה צועק עליך… אבל התחושה היא מאולצת, ובהיעדר רגש טבעי מפכה, הקריאה הופכת לאיטית."
וזו אכן התחושה המדויקת, ספר צעקני.
רומן שמתיימר להיות חד וגדוש, אבל בעצם שוקע תחת הכובד של עצמו.
אם יש בו גאולה, הרי שזו גאולה עייפה. ואם זו המנוחה שלך, אז אבוי לנו אם כך נראית מנוחה.
🪶 בשורה תחתונה, זאת המנוחה שלך, הוא רומן עם רעיון אדיר וכתיבה לא ממוקדת.
ניצוצות של סאטירה וביקורת תרבותית בתוך ים של מלל שלא מוביל לשום מקום.
ספר שרצה לדבר על רוחניות, אבל שכח קודם לעצור, להקשיב ולנשום.
זאת המנוחה שלך/ עידן גרינברג
הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2025, 368 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
This Is Your Rest is one of those novels that begin with tremendous promise, then slowly fade into a shadow of their own idea.
It was meant to be a journey into the past, the present, perhaps even redemption. In practice, it’s a journey to a dead end, starting at a spiritual gate and ending in a parking lot.
According to the blurb, this is a family saga balancing between spiritual capitalism and emotional reckoning.
In reality, what unfolds is a scattered, repetitive, and flat plot that never rises above self-parody.
The concept is intriguing: a dead mother who emails her son from the afterlife.
But rather than serving as a literary device, it becomes a gimmick that overshadows the story. It offers neither emotional depth nor philosophical weight and certainly not the narrative drive it promises.
The central relationship, between Pesach and his mother Tami Bashan, the “High Priestess of Yoga,” takes the spotlight.
But the significant relationship with the violent father remains in the margins.
That violence, which flickers occasionally as a clue to the core trauma, is never truly confronted.
The novel stays in the safe zone of neurotic mother-son dynamics instead of daring to touch the wound itself.
The only moments that sparked any life were the satirical ones, those sharp, ironic depictions of “Yoga-Drive,” the Israeli New-Age absurdity that sells ten-minute enlightenment in traffic.
There, Greenberg’s real talent glimmers: his ability to expose the collision between spirituality and consumerism, between meditation and monthly membership fees.
But such moments are rare, surrounded by a plot unsure of its own direction.
Even the language, striving to be lyrical or Tolstoyan, becomes heavy and self-absorbed.
Too many words. Too little feeling.
As literary critic Arik Glasner wrote in Yedioth Ahronoth (full review here):
“The fusion between yoga, spirituality, and consumer culture has enormous potential—but this novel doesn’t realize it… The overall experience is one of forced reading.”
And further: “The novel shouts at you… but the feeling is artificial, and without genuine emotion, reading becomes sluggish.”
That’s precisely the sense left behind a loud book that speaks in monotone.
A novel that tries to be profound and overflowing, yet sinks under its own weight.
If there’s redemption here, it’s weary redemption.
And if this is “your rest,” heaven help us if this is what rest looks like.
🪶 Bottom line: This Is Your Rest is a novel with a brilliant idea and unfocused execution.
Glimmers of satire and cultural insight are drowned in a sea of words that lead nowhere.
A book that wanted to speak about spirituality but forgot to pause, to listen, and to breathe.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
