ויקי עזבה את בית הוריה כדי לגדל את בנה, דניאל כאם יחידנית בתל אביב. היא משכירה דירה מאילן, אביה של חברתה מזה שנים גליה, ועובדת במשרד עורכי דין כמגשרת בתיקים.

ויקי מתמודדת עם הקושי העצום לגדל את בנה. כשהרתה בגיל 22, היא חשבה שזו תהא הרפתקאה. היא לא חשבה שהחירות שלה תישלל באופן כל כך עמוק. עתה כשהיא בת 30 היא מרגישה את עול האימהות באופן נפשי.

גם לדניאל המצב לא פשוט. הוא לא יודע מי הוא אביו. אימו מפגינה סימנים שונים של אי קבלה שלו והוא מתגעגע לסבו וסבתו.

בשכנות לויקי מתגורר איזידור. איזידור הוא כבד ראיה, על סף עיוורון שבאופן ממוזל פוגש את גאולה, רווקה בשנות ה-60 שלה. סיפור האהבה שניצת בינהם אינו משאיר את בני משפחתה של גאולה אדישים.

למתי היתה אחות בשם ויקטוריה. היא נהרגה בתאונה טראגית שהפכה לצל על כל בני המשפחה. עתה 20 שנים אחרי מתי מתמודד בעל כורחו עם הטרגדיה שבאובדנה של ויקטוריה.

סיפוריהם של ויקי, דניאל, איזידור וגאולה, מתי, ויקטוריה ואילן משתרגים ומתחברים בנקודות זמן שונות בחיים. מבלי משים הקורא לומד על ההיסטוריה של הדמויות ועל הצמתים המרכזיות בהם.

למרות שבמובן מסויים הצלחתי לגלות את נתיב העלילה כבר אחרי החלק הראשון, במובנים רבים לא קלעתי למהותה.

הסיפורים שזורים בצורה נפלאה. הם מאוד אנושיים ונוגעים ללב. לגיא עד יש דרך נפלאה עם המילים היא לדעתי את הסופרות הטובות בשפה העברית.

ספר מומלץ בחום.