חמוד וקליל.
הגיבורה דריה, כתבת קולינרית שחולמת על בימוי סרטים. כשנקרית לה הזדמנות לקבל מלגה לבימוי סרט, היא מגלה שהמילגה כנראה תלויה בעובדה שלא תהיה נשואה.
דריה שנישאה לפני 20 שנה ומאז גם נפרדה מבעלה אך לא טרחה להתגרש, יוצאת במסע סביב הגלובוס אחר צילו של בעלה בנפרד.
רוב הספר נע על גבול ההזוי והבלתי אפשרי כמו לדוגמא העובדה שדריה מחליטה על בסיס מידע שהודלף לה להתגרש מבעלה אותו היא לא ראתה זה 20 שנים.
האירועים שהיא עוברת במסע גם הם הזויים עד בלתי אפשריים כמו העובדה שהיא כמעט נחטפת ע"י 2 שוטרים הודים.
מעבר לעובדה שנדרשת מהקורא איזו השעיית ספק וגם קצת אמונה, ומעבר לעובדה שהדמות הראשית חריגה, שלא לאמר די שרוטה במונחים מודרניים, ישנו משהו מאוד מעורר קינאה בדמות של דריה.
קודם כל היא בשלנית, היא חובבת בישול והספר מנוקד בשמות של מאכלים שזה למות, רק מהקריאה ריירתי.
אבל גם ישנה ביקורת מוסווית ולא מוסווית על מספר אמיתות בסיסיות מטרידות ביותר בדבר החיים המודרנים וההשלכות שלהן על מי שאנחנו ועל מה שאנחנו מוכנים לעשות כדי לזכות בתהילה.
לדוגמא, ההתמכרות הקטנה והבכלל לא חביבה לפלאפון שמנהל את חיינו. החשיפה הכמעט בלתי נסבלת ברשתות החברתיות. ואובדן הפרטיות שנוגס בכל חלקה טובה.
היא גם מבקרת את הריצה אחרי כסף, הצלחה ומוצרי צריכה. חוסר צניעות בסיסי שלנו כלפי החיים שאנחנו חיים וכלפי העולם שבו אנחנו חיים.
במובנים האלה קינאתי בדריה שמנותקת מכל סגנון החיים המודרני הזנ.
מאידך, החורים בעלילה עיצבנו אותי והם כנראה לקות של העדר עורך בעל משקל סגולי. כמו הפרק 'חורה' שהיה מיותר, גם אם מוסבר מאוחר יותר. והשאלות שלא הצלחתי להבין ולקבל עלין תשובות:
מיהו אביה של האם הגדולה (חשבתי שהצלחתי להבין אבל אז היא הצליחה לבלבל אותי)
ומיהו האיש עם הטבעת (שזו שאלה שממש בילבלה אותי כי חשבתי שהוא הסקיפר אבל אז היא הצליחה לערער אותי ולבלבל אותי – אבל רק בגלל שהעלילה לא לגמרי תפורה כמו שצריך ורק בגלל שהיא מתעקשת להישאר כזו מעורפלת ברמות מגוחכות וחסרות הצדקה שלא מייצרות שום תיחכום בעלילה גם בנוגע לשאלה הראשונה)
סהכ בהתעלם מהפגמים המינוריים האלה, ובהתחשב בעובדה שזה ספר ביכורים ספר קליל ומהנה
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
