נאיה היא פרימה בלרינה, שבעקבות אירוע חריג נדרשת לצאת לשנת השעייה מהבלט הישראלי.

היא נצר למשפחה ידועה: אמה היתה פרימה בלרינה בעצמה, אחותה מעצבת בגדים ידועה ואביה שמתגורר בדנמרק מאמן כדורגל נודע. ההשעייה שומטת את הקרקע של נאיה תחת רגליה וכל עולמה נשבר לרסיסים כשבגיל 29 היא נאלצת להפסיק לרקוד בשל טעות בשיקול הדעת שלה.

היא נוסעת להתגורר עם סבה במושב יעלים שבנגב גם בכדי להתרחק מהסצנה וגם בכדי למצוא את עצמה. שם היא פוגשת בדרור סלע שמנהל מוסך לשיחזור כלי רכב לאספנות.

כשנאיה מתחילה לעבוד אצל דרור סלע, היא פוגשת גבר מחוספס וכועס שביום הראשון לעבודתה מכריז על חוסר שביעות רצונו ובקשתו שהיא פשוט תעוף משם. נאיה שאינה יודעת מה מוביל אותו, אינה עושה לדרור חיים קלים ובימים הבאים מאתגרת אותו בצורה משעשעת ביותר עד שהוא נאלץ להודיע לה שאינו מעוניין שהיא תחזור לעבוד אצלו.

ואז לילה אחד לאחר שכבר פיטר אותה, הם נפגשים במקרה ודרור מספר לה את הסיפור האישי שלו. סיפור קורע לב וקשה ומכאן מתגלגל הסיפור שלהם. סיפור על הזדמנויות שניות, אומץ, אהבה ואמון.

למרות שהספר כמעט 500 עמודים העלילה סוחפת והדפים עפים מאליהם.

הפריע לי מאוד השם של הגיבורה ולקח לי משהו כמו 100 עמודים להתרגל אליו. בנוסף הפריע לי שהסופרת לא חשפה מלכתחילה את העילות שבגינן נאיה הושעתה מהבלט והסיפור נחשף רק בשליש האחרון של הספר.

האמת שהחשיפה לא היתה כל כך משמעותית והיא אפילו נתפסה בעיניי כמופרכת.

נהפוך הוא הסיפור נראה די תלוש והזוי ולא מחזיק ספר שלם, כל שכן את התהפוכות והדרמות שהוא מייצר לולאי הסופרת לא היתה מחזיקה את הקורא בערפל רוב הספר.

יחד עם זאת הסיפור קולח ומעניין והסיפור של דרור על אף שהוא קשה הוא גם חזק ולכן ניקדתי את הספר ב 4 כוכבים.