בניניה מקיאוולי גדלה בבית עני עם אב אלכוהליסט ומתעלל ואם חולנית וחסרת השפעה. מגיל צעיר היא מחשלת את רוחה וגופה באמצעות אימונים שונים בהם היא מאפשרת לעצמה לייצר סיבולת כנגד כאב, והצקה פיזיים ונפשיים. היא ילדה חכמה ומתוחכמת, ערמומית ביותר ובמהרה היא לומדת כיצד לנצל את חוכמתה וערמומיותה כדי לשכנע אחרים להתגייס למען מטרות הומניטריות שונות שהיא מוצאת בהן עיניין.
בשלב מסויים היא בורחת מהבית לבית סבה, שהם היא מצליחה באמצעות ערמומיות ותחכום לסייע לסבה ולעסק שלו. באותו האופן כשהיא חוזרת לבית אביה, היא מצליחה בערמומיות רבה להביא לכך שאביה יצא מהבית ולשקם את אימה.
דמותה של בניניה שובת לב, היא מבריקה, ערמומית בצורה משעשעת ולא זדונית וטובת לב. אילולאי 2 הפרקים האחרונים שהם מעין מניפסט פמניסטי לנערות על האופן שבו הן יכולות להתקדם בעולם, הספר היה מקבל 5 כוכבים. אני מניחה שלתקופת כתיבת הספר, תחיחת המאה ה20, אכן היה בפרקים אלה מסר משמעותי לנערות ונשים בכלל. אבל, שני פרקים אלה לא מתיישבים עם המבנה של הספר שהוא מעין יומן אירועים.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
