מרקוס, ריטה ואירנה מגיעים לכפר לנופש. ריטה רצתה לנפוש בחוף הים, אבל מרקוס התעקש שיסעו לפחות לשבוע לחברו הורסיו אותו לא ראה מספר שנים.

הנסיעה מתחילתה משתבשת: ריטה עצבנית על מרקוס והנסיעה עוברת בעצבים. כשהם מגיעים לאחוזה, היא נראית ריקה והורסיו לא עונה. ואז מתחיל מבול, כמו המבול של נוח, אין יוצא ואין בא.

הנובלה הזו חזקה היא מפלרטטת על גבול העצבים הדקים של הדמויות והקוראים.

לאורך הנובלה, ריטה ומרקוס מפתחים תסמינים פרנואידים חרדתיים. חלומות בהלה תוקפים אותם והם הולכים ומאבדים שפיותם עד הסוף הלא ברור של הנובלה.