ספר מרתק על חייו ותורתו של רבי ישראל בעל שם טוב. הספר מסופר מנקודת הראות של בתו היחידה אדל.
לא הרבה ידוע על חייו של הבעש"ט עוד פחות מכך ידוע על בתו אדל. יוכי ברנדס ביצעה עבודת תחקיר מעמיקה ומובילה את הקורא בנפתולי חייו וצמיחת תורתו.
מאחר ולא הותיר אחריו כתבים, אני חושבת שהחלק החלש ביותר בספר היא סיפור חזרתו אל העם והפצת תורתו.
ברנדיס מיטבה לתאר את אורח החיים, את המאבקים הפנימיים ואת האירועים ההיסטורים המרכזיים לתקופתו. היא מיטיבה לתאר את המהפכה שהוביל ואת ההתנגדויות הקשות לה. את ספקותיו ואת תחושת הכישלון שליוותה אותו.
אני מניחה כי הספר נקרא על שם בתו, בשל העובדה שהוא מסופר דרך עיניה. למרות שאין שום ודאות בכך, ברנדס מעצימה את מקומן ותפקידן של הנשים בחיו של הבעש"ט ומאפשרת להן לעלות על במת ההיסטוריה כחלק מהותי מהמניעים שהובילו להתפתחות תורתו . במובן הזה מדובר בספר פמניסטי.
דרך הסיפור מתגלה גדולתו כמרפא (בעל שם) וכאדם צנוע, שעבר טלטלות רבות בחייו ואובדנים רבים שהובילו אותו בעת היסטורית קשה לנסות ולמצוא את הגאולה בפשטות, בחיי היומיום ובכך לאפשר לאדם מהישוב גאולה.
אני חושבת שבמידה מסויימת בגלל החלק שעוסק בהפצת תורת החסידות שהוא די מקרטע, הספר הזה פחות טוב מהספר "הפרדס של עקיבא". יחד עם זאת, עדין ספר מרתק, שעוסק באדם מעניין ובתקופה מעניינת.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
