ז׳ול מאת דידייה ואן קואלארט הוא רומן צרפתי על אישה עיוורת, כלב נחייה שמאבד את תפקידו, וגבר זר שנכנס לחייהם כמעט במקרה. יש כאן רעיונות שיכלו להיות חזקים: טראומה, הגירה, התעללות בבעלי חיים, בדידות והצורך למצוא מחדש מקום בעולם. בפועל, הספר נשאר שטחי, אקראי ולא משכנע מספיק. ז׳ול עצמו הוא שטיק רגשי שעובד לפרקים, אבל סביבו נבנה רומן בינוני שלא באמת יודע מה לעשות עם החומרים הכבדים שהוא מעלה.
מה שצריך לדעת
רומן צרפתי על אליס, אישה שעוברת ניתוח להשבת ראייתה, ועל ז׳ול, כלב הנחייה שלה, שמרגיש מיותר ויוצא למסע משונה בעקבות זיבל, גבר שפגש בשדה התעופה.
לקוראים שאוהבים רומנים רגשיים קצרים, כלבים בספרות, סיפורים על קשר בין אדם לבעל חיים, פריז, מפגשים מקריים ועלילות שמבקשות להיות מחממות לב.
הספר מעלה נושאים כבדים כמו טראומה, עיוורון, הגירה והתעללות בבעלי חיים, אבל מטפל בהם באופן שטחי מדי, בלי להעניק להם עומק רגשי או עלילתי מספק.
ז׳ול הכלב הוא שטיק רגשי שעובד לפרקים, אבל סביבו נבנה ספר בינוני, אקראי ולא מספיק משכנע. חביב, אבל רחוק מלהצדיק את ההייפ.
ספר בינוני שהציון שלו נע בין 2.5 ל- 3 כוכבים ובכלל לא ברור לי ההייפ סביבו.
אליס, בת ה- 30, התעוורה בגיל 17 בזמן שהותקפה מינית והתוקפים שפכו חומצה לעיניה. עתה בגיל 30 היא נוסעת לעבור ניתוח חדשני שיחזיר לה את מאור עיניה. בשדה התעופה היא וכלב הנחייה של ז'ול, פוגשים את זיבל, יתום סורי שאומץ ע"י משפחה צרפתית. ביוכימאי מחונן ואסטרופיזיקאי מבריק שבעקבות ניצול של אישתו נאלץ לעבוד כמוכר מקרונים.
זיבל מציל את ז'ול מכליאה בבטן המטוס כך שלאחר 10 ימים כשאליס חוזרת כשמאור עיניה הושב לה, ז'ול שמרגיש מיותר, חוזר לחפש את זיבל שלוקח אותו למסע לאורך נקודות שונות בפריז ובצרפת עד שאליס נמצאת והזוג מתאחד.
בצד החיובי, יש בספר הזה נושאים מאוד מטרידים, כמו התעללות בבעלי חיים והיחס למהגרים. בצד השלילי זה ספר מאוד שיטחי, בינוני ומיותר. כל סצנת התקיפה של אליס בכלל לא מקבלת מקום למרות שהיא השפיעה לעומק על חייה של אליס. הדיון בה שולי אם בכלל והיא מוזכרת כדרך אגב.
מערכת היחסים של אליס עם פרד והמשמעויות שלה גם הן לא עולות בספר אפילו לא בשולי הדברים דבר שהוא מגוחך ומטופש ביותר.
ישנם המון אלמנטים הזויים ואקראיים בספר שמסתדרים על הצד הטוב ביותר בלי שום הסבר ובלי שבכלל יהיו סבירים.
אז מצד אחד הספר חביב והכל ז'ול הוא שטיק שעובד אבל מצד שני אין לי הרבה דברים טובים לאמר על הספר וזה אומר משהו.
ז'ול/ דידייה ואן קואלארט
הוצאת אריה ניר, 2019, 246 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
Jules / Didier van Cauwelaert
Jules is a mediocre book, somewhere between 2.5 and 3 stars, and I honestly do not understand the hype around it.
Alice, a thirty-year-old woman, lost her sight at seventeen after a violent attack in which acid was thrown into her eyes. Now, at thirty, she travels to undergo an innovative surgery that will restore her vision. At the airport, she and her guide dog, Jules, meet Zibal, a Syrian orphan adopted by a French family, a gifted biochemist and brilliant astrophysicist who, after being exploited by his wife, is forced to work as a macaron seller.
Zibal saves Jules from being locked in the belly of the plane. Ten days later, when Alice returns with her sight restored, Jules, who feels useless, goes back to search for Zibal. Zibal then takes him on a journey through different places in Paris and France until Alice is found and the couple is reunited.
On the positive side, the book deals with very troubling subjects, such as animal abuse and attitudes toward immigrants. On the negative side, it is shallow, mediocre and unnecessary. The whole event that caused Alice’s blindness barely receives any space, even though it profoundly shaped her life. The discussion of it is marginal, if it exists at all, and it is mentioned almost in passing.
Alice’s relationship with Fred, and its meanings, are not really explored either, not even at the margins, which is ridiculous and rather foolish.
There are many strange and random elements in the book that work out for the best without any real explanation and without being especially plausible.
So on the one hand, the book is pleasant enough, and Jules is a gimmick that works. On the other hand, I do not have many good things to say about it, and that says something.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
