🌅 2019, בין הדמיון למציאות 🌅
ספרים שקראתי בשנת 2019 נסבו סביב תקוות תלויות וחלומות שנראו בהישג יד. רגע לפני שהעשור נחתם והעולם עצר את נשימתו, אלה הספרים שהדליקו את הדמיון, גישרו על פערים שבין לב ללב, וליוו את הקריאה בעונג וברצון לעוד.
🌸 הלב שלי לשנה הזו
לאו דווקא הספרים הכי טובים, אבל אלה שאי אפשר היה להוציא לי מהראש או מהשיחה.
לחזרה לכל השנים, עברו אל עמוד השנים.
🌸 הלב שלי לשנה הזו
לאו דווקא הספרים הכי טובים, אבל אלה שאי אפשר היה להוציא לי מהראש או מהשיחה.
לחזרה לכל השנים, עברו אל עמוד השנים.
שבע אימהות/ יוכי ברנדס
יוכי ברנדס לוקחת את סיפורי התנ״ך, הופכת אותם מצד לצד, ומחזירה לנשים התנכיות את הקול שנגנב מהן. לא תמיד מדויק, לא תמיד אקדמי, אבל מרענן בצורה שמכריחה לחשוב מחדש על הכול.
זנב/ שרון קנטור
זנב של שרון קנטור הוא סאטירה קצרה, שנונה, לפעמים קצת מעיקה בסגנון הפארודי שלה, אבל חדה מאוד בהבחנות על תרבות הצריכה, יחסי ציבור, והדרך שבה “פגם” הופך ליתרון שיווקי אם רק אורזים אותו נכון.
מוטי מרציאנו, בלש פרטי/ יונתן יובל
בלש עני, משרד חשוך, ומוסריות שמכשילה אותו בכל תיק, מוטי מרציאנו, בלש פרטי של יונתן יובל הוא ספר מפתיע באיכותו, כתוב בשפה שנונה ומלא באמפתיה לדמויות שנדחקו לשוליים. לא כל יום נולד בלש עברי עם לב אמיתי ועין כחולה.
לא רצויה/ ספרון איי. קנט
רומן שחור שמרחף בין גאונות לסטייה. לא רצויה הוא ספר שמושך אותך פנימה כמו תאונה שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים: שתי נפשות מעוקמות, אובססיה שהופכת לשפה, וכתיבה חדה שמפחידה בדיוק מפני שהיא עובדת.
✍️ כל שאר הספרים שקראו לי בדרך
לטרון/ רם אורן
סיפור הקרבות על לטרון בשנת 1948 נפרש בסגנונו הקולח של רם אורן, עם דמויות בשר ודם ומחדלים שאיש לא דיבר עליהם. לטרון הוא רומן היסטורי מרתק שמחזיר את אחד הפרקים הכואבים במלחמת העצמאות לקדמת הבמה.
Gone With the Wind/ Margaret Mitchell
גם היום, כ- 80 שנים לאחר שיצא לאור, "חלף עם הרוח" מעורר עיניין וסוחף אחריו קוראים רבים. הספר שיצא ביוני 1936 זיכה את הסופרת בפרס פוליצר. עלילתו מתמקדת בתקופת …
מות הנזיר/ אלון חילו
מות הנזיר הוא רומן היסטורי על עלילת דמשק 1840, כתוב בשפה עשירה. בעיניי החירות היצירתית מרחיקה את הספר מהאמת ההיסטורית ומעוררת קושי מוסרי, למרות הכישרון הלשוני והרעיון המסקרן.
הבוס המפתה (The Tenacious Tycoons #1)/ ג'ניפר הייוורד
חביב ובעיקר מזכיר לי את גיל 15 כשבזמני ההוצאה היחידה שפירסמה ספרי רומנטיקה היתה הוצאת שלגי, שאני זוכרת לה חסד
הפשיזם הנצחי/ אומברטו אקו
לא עפתי ולא התפעמתי ואני גם לא חושבת שזה ספר חובה. לצערי שוב התשבחות לא פרופורציונליות לתוכן. אומברטו אקו במאמרו
להתראות עכו/ עלא חליחל
בשנת 1799, במהלך כיבושיו במזרח התיכון, ניסה נפוליאון בונפרטה, לכבוש גם את העיר עכו. הרצון לכבוש את העיר לא היה משולל כל הגיון, אבל למצור שהטיל ולנסיונותיו החוזרים והנשנים…
אל תעזוב/ הרלן קובן
יום שישי אחד לפני 15 שנים חייו של נאפ דיומא מהתפכים עליו. חברתו, מורה נעלמת וגופות אחיו ליאו וחברתו דיאנה
A Royal Pain/ Rhys Bowen
המשך קורותיה של ג'ורג'יאנה, הממוקמת במקום 34 לכס המלוכה. ג'ורג'יאנה חסרת הכל, נקראת שוב ושוב למלכה מרי, בכדי לסייע במשימות קטנות שרק היא יכולה לבצע…
Beck (Corps Security, #3)/ Harper Sloan
מהספר השלישי בסידרה לא נהנתי כמו בשני הספרים הקודמים. ספר הוא על מערכת היחסים בין די לבאק. השליש הראשון שלו
מסע באב/ אהרן מגד
אב שכול יוצא למסע במדבר בעקבות בנו שנעלם. אהרן מגד כותב על אשמה, אמונה ושבר ישראלי, ברומן חכם ומכאיב שלא מפחד לשאול שאלות.
The Storyteller's Secret/ Sejal Badani
רומן משפחתי שמתחיל משבר אישי ונפתח לסיפור של שורשים, שתיקות והודו שלא מופיעה בגלויות. הוא רוצה לגעת בהכול, לפעמים יותר מדי, עם רגעים דידקטיים שמרגישים כמו שיעור. ועדיין, הלב של הסיפור עובד, והקשר האנושי שנבנה בו נשאר.
דוקטור מריגולד/ צ'רלס דיקנס
„דוקטור מריגולד” של דיקנס הוא נובלה קטנה על חסדים קטנים, ועל משפחה שנבנית בלי ביולוגיה ובלי נאומים.