סיפור מערכת היחסים בין אם לשתי בנותיה. האם, אניה ניצלה ממוראות המצור על לנינגרד בזמן מלחמת העולם השניה. לאחר המלחמה היא נישאת לאמריקאי ומהגרת איתו לאה"ב שם נולדו להם שתי בנות.
במשך שנים היא מפנה כתף קרה לבנות, עד שהן מרגישות שהן לא אהובות. כל אחת מהן מתמודדת עם היחס של האם בצורה שונה ולאורך השנים הן סובלות המניתוק. עתה לאחר שאביהן נפטר, על מיטת המוות שלו הוא משביע אותן שהן ישמעו את האגדה של אימן עד סופה. אגדה שנהגה לספר להן בילדותן על הנסיך והכפריה ושהיא הפסיקה לספרה בשל נסיבות שלא לגמרי מובהרות בספר.
האם בת ה 81 מסרבת בתחילה לספר את האגדה, אך שיכנוע אובססיבי מצד הבת הצעירה שובר את ההתנגדות שלה והיא מספרת אותו.
מלכתחילה ברור שהאגדה היא סיפור חייה של האם בחיים אחרים ברוסיה לפני מלחמת העולם השניה ובמהלכה. הספר מגיע לסיפור ההיסטורי רק בערך במחציתו, עד אז הוא מדשדש בבוץ של חיי הדמויות שאף אחת מהן לא התחבבה עלי.
האם, אניה, טיפוס מסוגר, קר ומתנכר. הבת הבכורה, מרדית' פשוט שתלטנית ומתנהגת לבעלה ג'ף בצורה מחפירה. בחלק שבו היא מגלה שאביה נפטר פשוט תלשתי את השיערות. היא מגיעה בבוקר לבית הוריה, דופקת על דלת חדרם וכשאין מענה היא נכנסת ורואה את ההורים שלה מכורבלים יחד. היא לא יוצאת מהחדר כמו שכל בן אדם שפוי שמכבד פרטיות היה עושה אלא ניגשת ופותחת את הוילונות. גם כשהיא מגלה שאביה נפטר ואימא שלה מחבקת אותו היא לא מעניקה לה את רגע החסד הפרטי הזה. פשוט דמות מזעזעת.
הבת הצעירה, נינה לא פחות מזעזעת אבל בצורות אחרות. היא צלמת בינלאומית שמצלמת באיזורי אסון בזמן שאחותה מתמודדת עם ההתדרדרות הנפשית של אימן. כשמרדית מאשפזת את האם בבית מרפא, היא משתוללת ומוציאה אותה משם, למרות שברור שהיא לא מסוגלת לטפל בה.
בקיצור שלושת הדמויות הראשיות פשוט מזוויעות, עם בעיות בלתי פתירות ביחסי אנוש. ולמרות השיעמום והפיהוקים ממחצית הספר הראשונה שבה בעיקר מרדית מתעללת בבעלה ג'ף, יושבת על המרפסת עטופה בשמיכה בזמן שנינה מקפצת לה מאזור אסון אחד למישנהו והאם מסתובבת יחפה בשלג בגן החורף שלה, המשכתי לקרוא בתקווה שהסיפור ההיסטורי יהיה מוצלח.
אבל הוא לא. הוא לא מצליח להעביר את הזוועה של לנינגרד הנצורה כמו הספר עיר הגנבים לדוגמא. גם העובדה שנמאסו עלי סיפורים בתוך סיפורים כמו בבושקות מטופשות, לא חיבבה עלי את הספר יותר מידי.
בקיצור אכזבה רבתי. לא סיפור מופלא. לא סיפור היסטורי. ובעיקר דמויות מאוסות שלא הייתי רוצה לבלות יום אחד מחיי בחברתן.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
