וינה 1900 – פריחה תרבותית ואמנותית

וינה 1900. פריחה על סיפה של תהום

וינה של תחילת המאה העשרים הייתה עיר על סיפה של שינוי עמוק, תרבותי וחברתי. היא ידעה לגדל אמנים כמו גוסטב קלימט ואגון שילה, סופרים כמו ארתור שניצלר ושטפן צוויג, וחוקרי נפש ובראשם זיגמונד פרויד. סלונים ובתי קפה הפכו לחדרי עבודה חלופיים, שבהם נולדו רעיונות חדשים על גוף, מגדר, חלום ותודעה. מתוך עיר אחת צמחו אמנות מודרנית, פסיכואנליזה, ספרות דרמטית ותיאטרון חדש, והכול נשזר לכדי פריחה תרבותית ייחודית שאין לה כמעט מקבילה בהיסטוריה.

ספרות ותיאטרון

וינה בראשית המאה ה־20 הייתה גם חממה ליצירה ספרותית ותיאטרלית. ארתור שניצלר בחן את נפש האדם ואת יחסי המעמדות, בעוד שטפן צוויג הביא לקוראים את עולמות הרגש והפסיכולוגיה. באותן שנים התיאטרון האוסטרי חיפש שפה חדשה, ריאליסטית ונועזת, ששיקפה את הלחץ החברתי והחידושים האינטלקטואליים בעיר.

"התיאטרון האוסטרי, של שניצלר והופמןסטאל, היה לאתר שבו הוסרו המסכות החברתיות ונחשפה הנוירוזה המודרנית."

שמעון לוי, צליינות בתיאטרון ובשירה
מנדל של הספרים

מנדל של הספרים / שטפן צוויג

מנדל של הספרים מאת צוויג היא דמות חצי מיתית, בעלת זיכרון פנומנלי – כמעט לא אנושי – לכל ספר שיצא. את הספרון העצוב של צוויג, מניע ניסיון לפתור את תעלומת היעלמו וגורלו…

קרא עוד »
העלמה אלזה

העלמה אלזה/ ארתור שניצלר

​אלז​​ה בת ה 19 נופשת באיטליה עם דודיה, כשמברק בהול מאימה משיג אותה ומטיל פצצה לחייה: אביה, עורך דין ידוע, שוב הסתבך כלכלית ובתוך מספר ימים …

קרא עוד »

פסיכואנליזה ומדע

בוינה נולדה שפה חדשה לנפש. זיגמונד פרויד מציע כלים להבנת חלום ותשוקה, והספרות מאמצת את המבט הפסיכולוגי. העיר הופכת למעבדה של זיכרון, תודעה וזהות.

"הפסיכואנליזה הוינאית לא הייתה רק מדע חדש של נפש האדם, אלא גם חלק בלתי נפרד מהפריחה התרבותית בעיר."

נורמן לברכט, גאונות וחרדה
the_Head_of_Leda

שלמות אמנותית ותשוקה מינית

קריאה נוקבת במסה של פרויד על לאונרדו דה וינצ'י חושפת את המקומות שבהם היצירה נעצרת, הציור לא נשלם והדחפים מקבלים תחפושת של חקירה מדעית.

קרא עוד »

אמנות ואדריכלות

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, וינה הופכת לבמה של אמנות חזותית ואדריכלות מודרנית. הסצסיון מציב חזון חדש של חירות אמנותית, אוטו וגנר מגדיר מחדש את המרחב האורבני, ו-Wiener Werkstätte מביאים עיצוב כולל לחיי היומיום.

Egon Schiele, Self Portrait with Physalis, 1912

Egon Schiele

קו חד, גוף עירום מאופק, פסיכולוגיה חשופה.

Gustav Klimt, Portrait of Adele Bloch-Bauer I, 1907

Gustav Klimt

דיוקן איקוני של אדלה בלוך־באואר. זהב, דוגמה, תרבות סלונית יהודית במיטבה.

Gustav Klimt, The Kiss, 1907–1908

Gustav Klimt

זהב, גוף, אלגיה מודרנית. תמצית הסגנון הווינאי בתחילת המאה.

אדריכלות ועיצוב

Secession Building, Vienna

Secession Building

לכל תקופה אמנותה, ולאמנות חירותה. מניפסט אדריכלי בלב וינה.

Otto Wagner, Postal Savings Bank, Vienna

Otto Wagner

בנק הדואר החיסכוני. אלומיניום, זכוכית ובטון – מודרניות פונקציונלית.

Otto Wagner, Karlsplatz Pavilion

Otto Wagner

תחנת Karlsplatz. אר נובו במפגש עם אורבניות מתחדשת.

Josef Hoffmann, Chair, Wiener Werkstätte

Josef Hoffmann

כיסא מ־Wiener Werkstätte. גיאומטריה מוקפדת, מלאכה איכותית.

הסלונים והדמויות

הסלון הווינאי לא היה רק במה למפגש, אלא מנוף תרבותי רב־עוצמה. ברטה צוקרקנדל ניהלה סלון שהפך לצומת מרכזי של אמנות, פוליטיקה וחברה, אלמה מהאלר טיפחה סלון סוער ומתחרה מלא תשוקה, ואמיליה צוקרקנדל נחרתה בזיכרון דרך דיוקן לא־גמור של קלימט, שהפך לסמל של שבריריות התקופה.

ברטה צוקרקנדל

סלונה היה מוקד אינטלקטואלים, אמנים ופוליטיקאים. ברטה כתבה בעיתונות והובילה מאבקים תרבותיים כמו פרשת ציורי קלימט לאוניברסיטה. היא לא נשאה תפקיד רשמי, אך השפעתה על תרבות וינה הייתה עצומה.

Alma Mahler

אלמה מהאלר

מוזה סוערת, רעיה של מהאלר, אהובתו של קוקושקה ובת זוגם של גרופיוס וגופמן. סלונה היה זירה רגשית־בוהמית מתחרה, ששילבה בין אינטימיות אישית לבין עוצמה תרבותית.

Amalie Zuckerkandl (unfinished by Klimt)

אמיליה צוקרקנדל

גיסתה של ברטה, מונצחת בדיוקן הלא־גמור של קלימט. חייה היו מלאי סבל. נישואים שהתפרקו, עוני, ולבסוף גירוש ומוות נוראי בשואה. דיוקנה הפך לסמל של שבריריות התקופה ושל נשיות מוחלשת בעולם משתנה

🤞 קבלו מייל מרוכז אחת לשבוע!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

Scroll to Top