The Man of Property/ John Galsworthy

הספר הראשון הוא אקספוזיציה לבני המשפחה והדמויות השונות שיהיה להן תפקיד בספר. הבעיה היא שבאמת ישנן הרבה דמויות ויש קושי לזכור את כולן. מה גם שישנו ג'וליאן האב וג'וליאן הבן, והמאהבים והחברים ובקיצור הרבה דמויות.

משפחת פורסייט היא משפחת מתעשרים. הם לא אצולה ארסטוקרטית אלא הצליחו להתעשר לכן כל התפיסה שלהם של כסף היא תפיסה מודרנית המבוססת על צמצום הוצאות למינימום ההכרחי. הם גם לא מעריכים נכונה את חסרי הכסף והכל נמדד אצלהם דרך המטבע. הסיפור מתחיל בשלהי המאה ה 19.

אחרי הקדמה די מקרטעת, הסיפור נכנס לקצב ומתרכז במערכת היחסים העכורה שבין סומס (האות מ מנוקדת בשווא) ואיירין אישתו. איירין יפיפיה ומושכת אליה תשומת לב גברית רבה. סומס בעלה רואה בה רכוש וחפץ בכל ליבו לשלוט גם בנפש ובמח שלה. אבל איירין שלא שבעת רצון מהנישואים ומהיחס של בעלה, ישנה בחדר נפרד ומעניקה לו בעיקר יחס קר של שתיקה. זכרונותיו מהתקופה שלפני הנישואים לא מצביעים על אהבה גדולה של איירין אליו וכל היחס שלה אליו מוציא אותו מדעתו. היא חסרת הכנסות במושגים של אותו הזמן ולכן סומס בטוח שהיא תישאר איתו.

סומס אובססיבי ביחס לאיירין והוא אפילו רוצה שהיא תביט עליו במבט שהיא מביטה על החתול. כל דבר גורם לו לקינאה בוערת.

הוא רוכש בית בכפר אותו הוא משפץ ובמהלך הספר הוא נמצא עסוק בבניה ושיפוצים עם בוסינט האדריכל. בהתחלה הוא לא רואה למעשה את מה שקורה תחת אפו, או שהוא רואה ומתעלם. איירין איננה מגיבה מטוב עד רע על השינוי העתידי בסביבת החיים שלהם ועל התוכניות .אבל כל אלה מדרדרים יותר את מערכת היחסים בין הבעל לאישה.

איירין ובוסינט מתאהבים למרות שהיא נשואה והוא מאורס לג'ון חברתה הטובה של איירין ובת דודו של סומס. הפיתולים שנגרמים בעקבות המשיכה / האהבה הזו מחזיקים לפחות רבע מהספר הראשון. הבעל המקורנן רודף את אישתו המסרבת להיכנע לו ולדרישותיו כבעל.

המאהב בוסינט, נקלע גם הוא לסחרחרה עם הבעל המרוגז, כאשר הוא חורג מתקציב השיפוץ של הבית.

קראתי על הספר ניתוחים שונים אז אני יודעת את המקור ליחס של איירין לסומס, אבל עד כה, מחצית מהספר הוא לא כל כך חד משמעי כשקוראים את הספר וממילא אני לא רוצה לספיילר. בכל אופן בחלק האחרון של הספר מערכת היחסים העכורה מגיעה לשיאה כאשר סומס כופה את עצמו על אישתו באלימות. האלימות אינה חד פעמית אלה מתגברת ככל שאיירין מתגרה בו ומסרבת להיכנע לו.

כתוצאה מכך מתחילה שרשרת אירועים טראגית שבסופה איירין עוזבת את סומס, שמוכר את הבית לגוליאן הזקן.

לספר מצורף אינטרלוד. סיפור קצר על קיץ אינדיאני בסוף חיו של גוליאן בבית של סומס ואיירין. הסיפור מתרחש כחמש שנים לאחר האירועים הדרמטיים ועזיבת איירין.

איירין חוזרת לבית שבו התאהבה בבוסינט שם היא פוגשת את גוליאן הזקן. למרות גילו ולמרות שאיירין פגעה אנושות בנכדתו ג'ון הוא מבלה עם איירין אחר צהרים שבהם הוא מראה לה את הבית.

גוליאן הזקן מעריץ את יופיה של איירין ובסוף חיו היא מהווה נחמה. על רקע ידידות המתפתחת בינהם, הוא מתחיל להיפגש איתה באופן סדיר בלי שהמשפחה תדע ומחליט להוריש לה חלק מהירושה שלו.

האמת שכל הדמויות בספר בלתי נסבלות עד גורמות להקאה. איירין הבוגדנית, מהלכת קסם על הגברים שבחייה. חוסר האושר שלה הוא המחיר של מעשיה. סומס האומלל שאין לו מנוחה מדמותה של אישתו הבוגדנית עד שהוא יוצא מדעתו ואף נוהג כלפיה באלימות. בוסינט שיוצא מדעתו בגלל אהבתו לאיירין וסופו המר. גם הוא אוכל את הדייסה שבישל. גון האומללה שאוהבת את בוסינט ולא מבינה שאיבדה אותו לעולמים. גוליאן הזקן התככן שמעניש למעשה את סומס אחיינו בגלל מערכת יחסים עכורה עם אחיו גיימס.

למרות המאפיינים של הדמויות ומערכות היחסים העכורות, זה ספר מצויין שכתוב היטב, קולח.

The Forsyte Chronicles #1

ההגדה לבית פורסייט – טרילוגיית ג׳ון גלסוורת׳י

The Man of Property/ John Galsworthy

The first book functions largely as an introduction to the Forsyte family and to the many characters who will matter later.

The problem is that there really are a lot of them.

There is old Jolyon and young Jolyon, lovers, cousins, friends and various branches of the family, and at first it is genuinely difficult to remember who belongs where.

The Forsytes are newly wealthy. They are not aristocrats; their money has been accumulated through business and property, and that shapes the way they look at the world.

Money, value and possession are central to almost everything.

After a somewhat hesitant beginning, the novel finds its rhythm and increasingly concentrates on the deeply unhappy marriage between Soames Forsyte and his wife Irene.

Irene is beautiful and attracts a great deal of male attention.

Soames sees her as something that belongs to him. He wants not only her presence and her body, but also access to her thoughts and emotions.

Irene, profoundly unhappy in the marriage, sleeps separately from him and responds largely with distance and silence.

Nothing in Soames’s memories of their courtship suggests that Irene ever loved him deeply, and her refusal to give him the emotional response he wants gradually drives him to obsession.

Because Irene has no independent income, Soames assumes that she cannot really leave.

He becomes intensely jealous of almost everything around her.

At one point he even wishes she would look at him with the affection she shows the cat.

Soames buys a house in the country and hires the architect Philip Bosinney to design and build it.

At first he either fails to see what is happening directly in front of him or chooses not to see it.

Irene shows little enthusiasm for the house or for Soames’s plans for their future, and the project only deepens the strain between them.

Irene and Bosinney fall in love.

The complication is obvious: Irene is married to Soames, while Bosinney is engaged to June Forsyte, Irene’s close friend and Soames’s cousin.

The consequences of this attraction occupy a large part of the first novel.

Soames becomes the jealous husband pursuing a wife who increasingly refuses to submit to his demands.

At the same time, Bosinney becomes entangled with Soames professionally when the cost of the house exceeds the agreed budget.

That financial conflict and the personal one begin to merge.

I had read several analyses of the novel before finishing it, so I knew more than I wanted to know about the deeper causes of Irene’s attitude toward Soames.

Still, for much of the book the situation remains deliberately complicated.

In the final part of the novel, however, the destructive nature of the marriage becomes impossible to ignore.

Soames’s belief that marriage gives him ownership over Irene culminates in sexual violence.

From that point onward, a chain of tragic events begins.

By the end, Irene has left Soames and the house at Robin Hill has passed into old Jolyon’s hands.

The volume also includes the interlude Indian Summer of a Forsyte, set several years later.

Irene returns to Robin Hill, the place associated with her love for Bosinney, and there she meets old Jolyon.

Despite his age, and despite the fact that Irene’s relationship with Bosinney caused terrible pain to his granddaughter June, Jolyon gradually becomes close to her.

He admires Irene’s beauty, but more importantly, her presence brings comfort into the final stage of his life.

They begin meeting regularly without the family knowing.

Their unexpected friendship becomes one of the gentler parts of an otherwise deeply unpleasant family story.

The truth is that nearly every character in this book is unbearable in one way or another.

Irene betrays people who loved her.

Soames is consumed by jealousy and by his belief that his wife should belong to him.

Bosinney destroys his engagement to June and loses himself in his love for Irene.

June is left devastated and unable to understand that she has lost him.

Even old Jolyon has his own complicated family motives and resentments.

And yet, despite all of this, The Man of Property is an excellent novel.

It is well written, surprisingly fluid once the family introductions are over, and its central idea is brutally clear:

for the Forsytes, property is not merely something they own.

It is the way they understand the world.