🛡️ מלחמות העולם
מן הקרבות הראשונים בסום ובוורדן, דרך הימים האפלים של הבליץ ועד הנחיתות בנורמנדי, מלחמות העולם שרטטו מחדש את גבולות העולם ואת גבולות הנפש. כאן נפגוש את הסיפורים, הדמויות, והתמורות שנולדו מתוך העימותים הגדולים בהיסטוריה.
🏆 מבחר ספרים שפתחו אש וכתבו היסטוריה:
Ashenden, or The British Agent/ W. Somerset Maugham
סידרת סיפורי ריגול הקשורים אחד לשני באופן חופשי ע"י דמותו של הסוכן אשנדן דמות המבוססת על חייו ופועלו של המחבר בזמן מלחמת העולם הראשונה…
אירופיאנה/ פטריק אוז'דניק
לסכם ספר שב- 155 עמודים קצרים ודחוסים מתאר את עלייתה ונפילתה של המאה ה- 20, תהיה יומרנות ואפילו גם חוצפה. ברור לי שסיכום כזה, אם נכתב, חוטא ליכולות הגאוניות של ….
חדר הזכוכית/ סיימון מאואר
ויקטור וליזל לנדאואר מתחתנים בשנת 1929. הוא יהודי, היא גרמניה, שניהם מבוססים כלכלית (עשירים זה המינוח המתאים יותר במקרה הזה) והם פוגשים את האדריכל ריינר פון אבט שבונה …
בנות הלילך/ מרתה הול קלי
שלוש נשים, מחנה אחד, ושאלה אחת שממשיכה להדהד: איך נשארת אנושית כשהעולם סביבך מאבד צלם אנוש.
🛡️ עוד מלחמות עולם
הכתיבה או החיים/ חורחה סמפרון
חורחה סמפרון לא כותב על השואה, הוא כותב מתוך השואה.
הכתיבה או החיים הוא מסע פילוסופי בין שתיקה לשפה, בין הישרדות לעדות. ספר על האדם שניסה לחיות למרות המילים ועל המילים שנשאו את זכר המתים.
ליבשן/ יוסי וקסמן
ספר שנוגע בחומרי נפץ רגשיים, אך נופל למלכודת של גרוטסקה. "ליבשן" של יוסי וקסמן מבקש לספר סיפור עוצמתי על ניצולת שואה, אך הופך אותו לקריקטורה…
גברת דאלוויי/ וירג'יניה וולף
גברת דאלוויי של וירג'יניה וולף הוא מסע ספרותי ברחובות לונדון הפוסט־מלחמתית, בין חיי החברה הזוהרים לבין שבריריות הנפש. קריאה שמחברת בין מסיבה נוצצת לצעדים אחרונים של חייל פגוע, ומותירה את הקורא בין ההמון לרגעי השקט הפנימי…
V2/ Robert Harris
כשהאריס בונה טיל — ושוכח לבנות דמויות. סקירה עצבנית במיוחד על V2. לא להחמיץ (את האכזבה)…
ההתחלה של כל הדברים/ יניב איצקוביץ'
"ההתחלה של כל הדברים", הוא הספר השלישי של יניב איצקוביץ' שאני קוראת. בתחילה היה "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו", שהרשים אותי וגרם לי לרוץ ולחפש עוד יצירות…
Some Do Not…/ Ford Madox Ford
Some Do Not הוא הכרך הראשון ברביעיית כרכים המהווה את הסידרה "Parade's End". טרם קראתי את כל רבעיית הספרים, אבל אני מניחה שכשמה כן היא, מתארת סוף תקופה ….