תודעה ישראלית
חברה, אזרחות, חירות ומיתוסים מקומיים.
משטרי תודעה
פחד, רעש, מדיה, אלחוש ומנגנוני שליטה.
תודעה ישראלית
הערות שוליים: יצאנו למלחמה קיומית, חזרנו עם כביש אגרה איראני
אחרי 40 יום של לחימה בשיטת קבוצת ווטסאפ ללא אדמין, מתברר שאפילו ברונים פיאודלים מ-1215 הבינו משהו שאנחנו מסרבים לקלוט: לא מממנים מלחמות בלי לבקש קבלה.
מי מגדל כאן את הילדים
מלחמות לא נגמרות כשהאש נפסקת. הן ממשיכות לחיות בתוך הילדים, בתוך האימהות, ובתוך המיתוסים שהן משאירות אחריהן.
הערות שוליים על פחד
קראתי השבוע את פחד של צוויג, ופתאום הבנתי שפחד איננו רק רגש. יש פחד כאירוע, ויש פחד כאקלים. האירוע מבהיל. האקלים משנה אישיות. הערות שוליים על פחד, חדשות, ספרות, והדרך שבה איום חיצוני נעשה מבנה פנימי.
משטרי תודעה
הערות שוליים על כאב שיניים
כאב שיניים הוא פילוסופיה שאף אחד לא הזמין. הוא לא רק כואב, הוא מצמצם: סבלנות, נדיבות, מוסר. ואז עולה השאלה הלא נעימה: מה קורה כשהכאב כבר לא פרטי, אלא קולקטיבי.
הערות שוליים על פחד
קראתי השבוע את פחד של צוויג, ופתאום הבנתי שפחד איננו רק רגש. יש פחד כאירוע, ויש פחד כאקלים. האירוע מבהיל. האקלים משנה אישיות. הערות שוליים על פחד, חדשות, ספרות, והדרך שבה איום חיצוני נעשה מבנה פנימי.
עזר לנו, והרעיל אותנו
פוסט מחשבות שוליים על תוצאות שמגיעות עם רעל: רעש שמתחפש ליציבות, קהל שמבקש סוף ודאי, והסיבוב האמריקאי שלא נגמר. דלילו וטוכמן מציעים עדשה, לא נחמה.
אמריקה כמראה וכמכונה
רעש לבן, מציאות אדומה
דלילו כתב על רעש לבן שמטשטש פחד, אבל המציאות שלנו כבר מזמן לא לבנה. היא אדומה, חודרת ובוטה. על הדרך שבה סטטיסטיקה הופכת למזרק הרדמה, על הפער בין "ניהול" לחוסר אונים, ועל הרגע שבו הפחד הופך לטבעי עד שהוא נעלם מהעין.
עזר לנו, והרעיל אותנו
פוסט מחשבות שוליים על תוצאות שמגיעות עם רעל: רעש שמתחפש ליציבות, קהל שמבקש סוף ודאי, והסיבוב האמריקאי שלא נגמר. דלילו וטוכמן מציעים עדשה, לא נחמה.
