"כך או כך, את הדבר הבא כולם שמעו. כשזה התחיל, כולם נסו לחדרים ולחדרי החדרים, אבל שמעו גם שמעו. גם אם לא ראו, שמעו. נחמה קוסובר עמדה בפתח חדר המזכירות, כולה רושפת אש ומעלה תימרות עשן, ומולה, מצטדק, ניצב הפרופסור ססובר. "רוצח," היא צעקה. "רוצח נתעב." "ששש, חמי, בואי נשב ונדבר בשקט. בבקשה, יש כאן עניינים רגישים," אמר לה ססובר. בדרך כלל ססובר הצליח להשליט את הרצון שלו על סובביו ועל סביבתו. בכלל זה גם על חמי קוסובר. לא הפעם. "אתה לא תשלח את הבת שלי לגלות, רוצח," זעקה חמי קוסובר בחֵמה שפוכה אל פרופ' ססובר. ססובר, כך נראה, הבין שחמי לא תיכנס למשרד. שהזעקות האלה לא נועדו רק לאוזניו שלו אלא לעולם ולשמיים גם כן. הוא התגונן: "איזו גלות, חמי, זו משרת החלומות. היא רק סיימה דוקטורט עכשיו. את יודעת כמה אנשים הדפתי בכוח בשביל שהיא תקבל את המשרה הזאת? את יודעת כמה הייתי צריך ללחוץ על ועדת החיפוש המחורבנת שם בשביל שהיא תקבל את המשרה הזו ולא מישהו אחר? זה אמריקה שם, חמי, זה לא כמו כאן. כאן זה הגלות, חמי. לא שם. שם זאת הארץ המובטחת."
אי שם ברחבי הארץ, באוניברסיטה לא ידועה, בחוג לספרות, רוחשת קלחת של ייצרים חייתיים, גופניים ונפשיים שלא הייתם משערים שקיימים, אלא בג'ונגלים הפראיים שבברזיל. בהביטאט התוסס של סגל החוג לספרות, גועשים הרגשות כשהקרבות על הקביעות מגיעים לשיאם. ובדיוק ברגע השיא, אחד, דר' יהושוע רדלר, מתעורר בבוקר ומגלה שהפך לאישה. הוא לא מתרגש כל כך מהמהפך ולמעשה הוא מוטרד יותר מהדחייה בפירסום ספרו שאמור להוביל לקביעות המיוחלת.
גם חברי החוג לא שתים ליבם למהפך שעובר י' רדלר שהופך ליהודית רדלר וכולם מסתגלים לשינוי במהירות, כשהיורה רותחת והמיצים מתגעשים. בין לבין מעתיר חרמוני על הקוראים סיפורים ואנקדוטות מחיי הסגל בחוג (חלקם מצחיקים ומשעשעים יותר וחלקם פחות). דרך הדיאלוגים והמונולוגים וחיי הסקס של הדמויות השונות אנו לומדים על יחסי הכוחות בין חברי הסגל ובין עצמם ובין ובתוך הקבוצות המגדריות השונות (הגברים והנשים, הגברים והגברים, הנשים והנשים). כך נפרשת בפני הקורא הדינמיקה במשחקי הציפור לכיבוש התקן המיוחל (או שמא הייתי צריכה לכתוב משחקי הרעב בגירסת הציפורים? בכל זאת המחבר בחר לקרוא לספר על שם ציפור קטנה…ולא כל כך חסודה).
יהושוע רדלר מגלה שישנם יתרונות להיותו אישה, אבל גם חסרונות. חסר כל היסטוריה רגשית, רדלר מתחיל בשדה התנסויות רגשיות אבל בעיקר מיניות. למרות שפתאום השכר קצת נמוך יותר, הקידום קצת רחוק יותר ובאופן כללי להיות אישה בעולם שנשלט ע"י גברים זה לא תענוג גדול, ישנו פיצוי בהשתגלויות הרבות. רדלר מגל/ה את חדוות הסקס עם צעירים ועם מבוגרים, עם האליטה של החוג ועם דוקטורנטים שהם בגדר עבדים. היא לא בוחלת בשום התנסות.
כל הסיפור נמסר מפי דוקטורנט מתוסכל שבמקרה הוא גם מאהב קנאי של יהודית רדלר.
וכפי שגם נזכרתי וכתבתי בעדכון לקריאת הספר, מתן חרמוני ממחזר את דמותו של יהושוע רדלר, הסופר הכושל שהתגרש מאישתו ליאורה "בארבע ארצות". בדמות האישה שחרמוני העניק לו, הוא נגאל גאולה שלמה וקיבל הצלה.
מדרך הכתיבה הקולחת והמשעשעת, ניכר שעולם האקדמיה קרוב אליו בנימי נפשו ושהוא מכיר אותו על בוריו כך שהסאטירה, גם אם היא גסה ובוטה, מוצלחת ביותר.
הספר לא מתאים לכל קראן יש בו חלקים ממש גסי רוח. אבל לטעמי יש בו מינון נכון של הומור, סאטירה, ציניות וסקס. יש בו גם קורטוב של אמת בסיסית שנשזרת מתחת לכל המהומה.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
