כשהתחלתי את הספר חשבתי שהוא יהיה מעין ספר ניו אייג'י, ולמרות שאני לא מתחברת לז'אנר הזה, החלטתי לקרוא אותו כי מאוד אהבתי את הספר [b:מעטפת הלב|23159359|מעטפת הלב|Asaf Zippor|https://i.gr-assets.com/images/S/compressed.photo.goodreads.com/books/1409909623l/23159359._SY75_.jpg|42706112].
ואז הסתבר לי שהספר הזה הוא למעשה דיסאוטופיה מעולה, ספר מתח בלתי צפוי, קצבי ששואב פנימה. ונכון שיש בו אספקט ניו אייג'י אבל הוא רק כזה שמשרת את העלילה.
10 שנים לאחר המהפכה של הסינים, כמעט כל חברות התרופות נכחדו. רפואה האלטרנטיבית תפסה את מקום הרפואה המסורתית שנאסרה ונדחקה לשוליים אלא רק במקרים סופניים.
העולם כולו השתנה, ישראל תחת משטר צבאי, בארה"ב ישנן קהילות של אנשים שאינם מחוברים לטכנולוגיה ועולמות היא האופציה הטובה ביותר של בני האדם לחיות את החלומות שלהם. פיתוחים רפואיים שלא במסגרת הרפואה הסינית נאסרו והכל נמצא בקיפאון.
רפאל, אחד מהמטפלים הידועים בעולם מגלה שאיבד את יכולתו לרפא. הוא כבר לא יכול לקרוא את הצ'י של מטופליו שבריאותם מתדרדרת.
רפאל יוצא במסע כדי להשיב לו את היכולות שאיבד. הוא מגלה שהאיבוד אינו עיקבי וישנם מקרים בהם הוא מצליח לטפל ולכן הוא חושד בקנוניה נגדו, עד ש…באמת מישהו מתחיל לרדוף אותו.
במסע קיצבי מלא גילויים מטלטלים רפאל נאלץ להשלים עם תכתיבי המציאות הקיצונית בה הוא מתקיים. הוא נע ונתלש ובכל פעם שהוא מוצא עוגן העוגן הזה מתערער במהרה. רפאל מגלה שהפנאטיות והקיצוניות שלו נענים בפנאטיות וקציוניות של זרמים חברתיים שונים. בחברה שאיבדה את ההקשבה והסובלנות קל לגלוש לאלימות, לקיצוניות ולמעשי אימה.
אהבתי את הספר ואת סיגנון הכתיבה. אסף ציפור הוא כותב מחונן וגם אם יש חורים בעלילה עדין הספר שואב פנימה ורק ממש לפני הסוף בפרק השלישי מהסוף ניכרת איזו עייפות של החומר אבל גם אז הוא ממשיך ומזניק את הגיבור לשלב הסופי של המסע.
הספר לא מקבל אצלי 5 כי היו רגעים שהרגשתי שהסופר לא סגור על הכיוון שלו ולאן הוא לוקח את הדמות ולכן הוא בכח האינרציה ממשיך את הקו העלילתי עד למוצא מהפלונטר.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
