יש משפחות שלא מדברות. יש משפחות שלא שותקות. יש כאלה שקוראות אחת לשנייה את המחשבות, ויש כאלה שלא מצליחות אפילו לקרוא את ההודעות.
כאן תמצאו את הסקירות שלי על ספרים שמניחים את המשפחה על שולחן הניתוחים, לפעמים בזהירות, לפעמים עם גרזן. בין אהבה לאכזבה, שורשים וניתוקים, דורות ומיתוסים, כל משפחה נחשפת כאן בדרכה.
מרגישים בבית עם כאוס רגשי? אתם לגמרי במקום הנכון
🏡 מדריך ספרותי למשפחות לא מתפקדות (אבל סוחפות)

Cross Her Heart/ Melinda Leigh
הספר הראשון בסידרת ברי טאגרט, שכוללת 11 ספרים, מציב רף גבוה לספרים הבאים בסידרה. במשך שנים החביאה ברי טאגרט את ההיסטוריה המשפחתית שלה. כשהיתה בגיל שמונה, היא, אחותה ואחיה …

Frankie/ Graham Norton
ככה זה מתחיל: מטפל צעיר, אישה מבוגרת, וזיכרון שלא מפסיק לבעור. פראנקי, עוד סיפור מסחרר מאת גרהם נורטון …
אנה קארנינה /לב ניקולייביץ' טולסטוי
כמרבית הקלאסיקות של המאה ה – 19, הרומאן "אנה קארנינה" פורסם כרומאן בהמשכים בעיתון. בשנת 1877 פורסם בשלמות כספר ונחשב לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים. העלילה נעה בשלושה…
The Corrections / Jonathan Franzen
התיקונים הוא סיפורה של משפחה אמריקאית מהמעמד הבינוני וסיפור חג כריסטמס אחד קולוסלי שהשתבש בצורה בלתי הפיכה. הספר נע על ציר הזמן בתנועות מההווה לעבר. כל פרק מוקדש לדמות …
✍️ ועכשיו – שאר התיק הרפואי

רוחות עבר/ חגית בודנקין
כמה אפשר לדחוס לספר אחד עד שהוא מפסיק להיות ספר ומתחיל להיות תיקיית דרופבוקס עם תקלות. רוחות עבר מבטיח מותחן, יומן היסטורי ומיסטיקה, אבל במקום עומק הוא מסתבך עם עצמו. וברגע שהיומן מהמאה ה־16 נשמע כמו פוסט מ־2026, האמון נשבר, והעלילה מתפרקת יפה, בדיוק כמו הכריכה.

This Christmas/ Leeanne Slade
חג מולד בלי נס. זוג אחד, ארבעה הורים, טבעת אחת, והרבה נימוס שמכסה על טרור רגשי. This Christmas זה לא רומן רומנטי, זו בדיקת מאמץ לזוגיות.

חדר הפרפרים/ לוסינדה ריילי
האם עודף נרטיבים יכול להטביע את הסיפור המרכזי? ב"חדר הפרפרים" של לוסינדה ריילי, כל סיפור משנה מקבל מקום, אבל חלקם לא מצדיק את נוכחותם. הסיפור של פוזי מונטגיו, אישה בגיל 70 שמגלה את הסודות שנסתרו ממנה כל חייה, טובע בין סיפורים מיותרים. ריילי מצליחה לפתח דמות נוגעת ללב, אך לא נותנת לה את ההזדמנות להתפתח.

Speak No Evil/ Uzodinma Iweala
Speak No Evil הוא רומן על אלימות שלא נראית כמו אלימות.
לא על זהות, לא על אמונה, לא על גזענות במובן הצפוי.
אלא על הרגע שבו אמת נאמרת בקול, והעולם סוגר עליה.

כמעט אולימפוס/ שושי בריינר
רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול האנושי.

ויפה היתה שעה אחת קודם/ סמי ברדוגו
הוא מועמד קבוע לספיר. הממסד מאוהב. הרעיונות גדולים.
אבל משהו עמוק נשבר בדרך בין שפה לאדם.
“ויפה היתה שעה אחת קודם” הוא רומן שמבקש להיות עצום, ונותר עם קורא עייף, מנוכר, וכועס.
סקירה בלי כפפות.

חלום עולם הפוך/ אילנה ברנשטיין
"חלום עולם הפוך" הוא לא רומן, הוא סדק. ספר שמפרק את השפה כדי לחשוף את מה שהספרות הישראלית כבר זמן מה מפחדת להודות בו: שיש גבול דק בין עומק לבין אלימות אסתטית. זהו מסע לתוך תודעה מתפוררת, אך גם כתב אישום על ספרות שמבלבלת פירוק עם גדולת רוח ומותירה את הקורא מחוץ למשחק. זה ספר מרשים, אכזרי, חכם ומתסכל. ובעיקר, הוא שואל שאלה שלא נעים לענות עליה: למי ספרות ישראלית כותבת היום, ומה היא שכחה בדרך.

במחילה מכבודה של אשת המערות/ אופיר טושה גפלה
הספר מעמיד אב שנעלם ובן שמנסה למצוא את העקבות שלו. במרכזו עומדת שאלה אחת, פשוטה וכואבת:
כמה מן האמת אובדת ברגע שאנחנו מנסים לכתוב אותה.

הסטודנט – חדר עבודה/ מיכל בן־נפתלי
“הסטודנט – חדר עבודה” כולל שתי נובלות על בחירה באי־הורות, על אינטלקטואליות שמתנכרת לחיים ועל הורות מדומיינת. שתי נובלות חכמות ומאתגרות שבוחנות את הגבול בין מחשבה לרגש, בין יצירה לקיום.
