🌟 2025 — ספרים שפתחו אופק חדש
השנה התחילה בלי יותר מדי הבטחות. אבל איכשהו, מבין כל הדפים, נולדו ספרים שנגעו, זיזעו, הפתיעו. כאן נאספו הרגעים שקראו לי לעצור. לחשוב. לכתוב אחרת.
🌟 הכוכבים שלי לשנה הזו
4 ספרים שימשיכו לנצנץ באפלה, גם אחרי שהשנה תכבה.
🌟 הכוכבים שלי לשנה הזו
4 ספרים שימשיכו לנצנץ באפלה, גם אחרי שהשנה תכבה.
בכל פעם שאני יוצאת לחופשה, מישהו מת / קתרין מאק
אלינור דאש לא באמת רוצה להרוג מישהו.
היא רק רוצה סוף־סוף לכתוב את זה כמו שצריך.
מותחן מצחיק, מושחז ומודע לעצמו על סופרת שמגלה שהחיים שלה התחילו להתנהג כמו עלילה רעה.
זהות בבלונד/ אלי קרטר
מותחן־רומנטי מצחיק ומלא אקשן שמתרחש ברחובות פריז וברחבי אירופה. זואי מתעוררת בלי זיכרון ונגררת לעולם של ריגול, מאפיה וסודות משפחתיים. ספר מלא מתח, הומור וסצנות פעולה מהנות….
רעה תחת השמש /אגתה כריסטי
אי מבודד, מלון יוקרתי, ושחקנית יפהפייה שמבעירה את כל הגברים ואת קנאת הנשים, עד שמישהו מחליט לשים לזה סוף. רעה תחת השמש הוא כריסטי בשיא המרושע והאלגנטי שלה: דינמיקה חברתית מתוחה, דמויות שמסתירות יותר משהן מגלות, ורצח שנולד ישירות מהיצרים שאנשים מנומסים מעדיפים שלא להודות בהם.
Frankie/ Graham Norton
ככה זה מתחיל: מטפל צעיר, אישה מבוגרת, וזיכרון שלא מפסיק לבעור. פראנקי, עוד סיפור מסחרר מאת גרהם נורטון …
📌 שאר הפוסטים
כמעט אולימפוס/ שושי בריינר
רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול האנושי.
ויפה היתה שעה אחת קודם/ סמי ברדוגו
הוא מועמד קבוע לספיר. הממסד מאוהב. הרעיונות גדולים.
אבל משהו עמוק נשבר בדרך בין שפה לאדם.
“ויפה היתה שעה אחת קודם” הוא רומן שמבקש להיות עצום, ונותר עם קורא עייף, מנוכר, וכועס.
סקירה בלי כפפות.
Sex Scandals of Ancient Greece and Rome/ Monica Cyrino
Sex Scandals of Ancient Greece and Rome מבטיח סיפורי זימה מהעת העתיקה, אבל בפועל מפספס את הרעיון הגדול באמת: הגוף לא היה שם בשביל תשוקה אלא בשביל שלטון. במקום תזה על פוליטיקה של כוח, הספר מסתפק ברכילות. מה שנשאר הוא אוסף אנקדוטות שלא הופכות להבנה היסטורית. הקריאה עצמה היא זו שיצרה את התובנה שחסרה בטקסט: בעת העתיקה, הסקס הוא לא הסיפור; הוא המנגנון שהסיפור הפוליטי כותב את עצמו דרכו.
חלום עולם הפוך/ אילנה ברנשטיין
"חלום עולם הפוך" הוא לא רומן, הוא סדק. ספר שמפרק את השפה כדי לחשוף את מה שהספרות הישראלית כבר זמן מה מפחדת להודות בו: שיש גבול דק בין עומק לבין אלימות אסתטית. זהו מסע לתוך תודעה מתפוררת, אך גם כתב אישום על ספרות שמבלבלת פירוק עם גדולת רוח ומותירה את הקורא מחוץ למשחק. זה ספר מרשים, אכזרי, חכם ומתסכל. ובעיקר, הוא שואל שאלה שלא נעים לענות עליה: למי ספרות ישראלית כותבת היום, ומה היא שכחה בדרך.
המורה / אלון ארד
מה קורה כשמורה ישראלי רק רוצה להגיע הביתה ליום הנישואים שלו, ומגלה שבית הספר הפך לשדה קרב בירוקרטי בלי מוצא? המורה של אלון ארד הוא לא עוד "רומן על מורה עייף", אלא כתב אשמה מדויק נגד מערכת שחונקת אוטונומיה, מוחקת אנושיות, ומותירה את המורה בלתי נראה גם כשהוא עובר בשער היציאה.
במחילה מכבודה של אשת המערות/ אופיר טושה גפלה
הספר מעמיד אב שנעלם ובן שמנסה למצוא את העקבות שלו. במרכזו עומדת שאלה אחת, פשוטה וכואבת:
כמה מן האמת אובדת ברגע שאנחנו מנסים לכתוב אותה.
המסילה/ אסף שור
המסילה הוא רומן שמתחזה לפילוסופי, אמנותי ומטאפורי, אבל נשאר סקיצה. מבנה מינימליסטי שלא מייצר חיים, מוטיבים שאינם מתגבשים, ודמויות שנעות בלי נפש. בסוף נותר רק רושם אחד: מסע שלא זז לשום כיוון.
עדן/ נגה אלבלך
עדן מבקש לגעת בכאב של שלוש נשים, אבל נשאר רחוק ממנו. זה רומן מינימליסטי, כתוב יפה, שמרחף מעל המציאות הישראלית במקום לצלול אליה. סקירה על ספר יפה ומנותק, שנשאר מחוץ ללב.
Beautiful Nightmare/ Katee Robert
נובלה שובבה עם שדונית חסרת ביטחון, קורבן שלא מבוהל לשנייה, ועלילה שמתמסרת די מהר לתשוקה יותר מאשר לאימה. חמוד, קליל, ומהנה אם יודעים מראש שזה לא יותר מסוכרייה ליל־כל־קדושים.
🌲 השומר או איש היער: בין הסדר לחירות
האבירות צועדת קדימה, אך דווקא השומר או איש היער מציב את האמת: לא זהב, לא קדושה, אלא דיוק, שקט ועבודה. אצל צ’וסר, הדרך שייכת לזה שיודע לפעול, לא לחלום.
The Years/ Annie Ernaux
The Years של אנני ארנו הוא ניסוי חד־פעמי בלכידת הזמן עצמו, כתיבה שמבקשת לחשוף כיצד החיים מצטברים, נשחקים, ונעלמים בלי דרמה ובלי נחמה.
גיא אוני/ שולמית לפיד
זיכרון יכול להיות עוצמתי יותר מהספר עצמו. גיא אוני חוזר אלי אחרי עשרים שנה, רק כדי לגלות שהקסם השתנה. רומן חשוב, מרגש וחזק, אבל הקריאה השנייה חשפה אמת כואבת: לפעמים הזיכרון חד יותר מהמפגש המחודש.