המקום לאוהבי ספרים
ביקורות ספרות בניחוח אישי. מבט חופשי על ספרים, רגשות ורגעים. כאן הקריאה לא נגמרת במילים, היא מתחילה בהן.
מתחילים מכאן
אם זו הפעם הראשונה שלכם כאן, הנה ארבע טעימות שמראות מה אני עושה לספרים, ומה ספרים עושים לי.
🖋️ המומלצים האישיים שלי
כמה פוסטים שבחרתי בקפידה כי לפעמים שווה לעצור ולחפור לעומק. לא בהכרח הפופולריים ביותר, אבל הכי אני.
הנתניהוז/ ג'ושוע כהן
בשנת 1960 בערך, אירח פרופסור בלום, שהיה מרצה במכללה קטנה בשולי ניו יורק, את משפחת נתניהו הגרעינית. האב, בן ציון נתניהו, היסטוריון שחיפש מכללה שתארח אותו וגם תממן אותו…
הפרח האדום/ וסבולוד גרשין
ספק אם וסבולוד גרשין היה מוכר לקורא הישראלי לפני שהוצאת תשע נשמות פירסמה את המקבץ הזה. הוא בעיקר היה ידוע בסוף המאה ה- 19 ומוערך בקרב הרוסים. הוצאת …
אל תגע בזמיר/ הרפר לי
יצירת מופת אמריקאית: אל תיגע בזמיר של הרפר לי חושף עיירה דרומית קטנה בשנות ה־30, דרך עיניה של ילדה אחת, סקאוט פינץ'. סיפור על ילדות, דעות קדומות, צדק ושבריריות המוסר האנושי. רומן שכתיבתו הפכה לאבן דרך בלתי נשכחת בספרות המאה ה־20.
איש ואישה בלילה/ קנט הרוף
ספר עדין, פיוטי ונוגע ללב על אינטימיות מאוחרת, חברות ואומץ לאהוב למרות הבדידות ולמרות החברה שמביטה בעין עקומה. סיפור נוגה אך מלא חסד, שמוכיח כי לעולם לא מאוחר למצוא חום ואנושיות…
🧭 בחרו מסלול
דפים נבחרים שמרכזים פרויקטים וז׳אנרים. התחלה קצרה, בלי ללכת לאיבוד.
👑 שושלות אנגליה
פלנטג’נט, יורק, טיודור. היסטוריה ככוח, לא כתפאורה.
🎭 שקספריאנה
איך מחזה כותב תעמולה, ומוכר אותה כ״אמת״.
🐝 דבורים בספרות ובתרבות
סמל, עבודה, קהילה. ומה אנחנו משליכים עליהן.
🕵️ פשע אמיתי
לא פטיש של דם. מנגנונים, אשמה, וזיכרון ציבורי.
🏆 ספרים זוכי פרסים
פרסים הם מסנן. לפעמים חכם, לפעמים פוליטי.
🧩 מודרנה
שפה, תודעה, שברים. ספרות שלא באה לנחם.
📢 פוסטים אחרונים
פחד / שטפן צוויג
פחד של שטפן צוויג היא נובלה קצרה וחדה על אישה בורגנית אחת, אבל בתוכה רוחשת תרבות שלמה של אשמה, הדחקה וענישה חברתית. צוויג לוקח בגידה שיכלה להפוך למלודרמה שגרתית, והופך אותה למסע חונק בתוך תודעה מתפרקת, בעולם וינאי שבו הכבוד החברתי דק בהרבה מכפי שהוא נראה. זהו ספר על חרדה, על בושה, ועל הרגע שבו הנפש נעשית הסוהר האכזרי ביותר של עצמה.
Death on the Riviera / John Bude
Death on the Riviera של ג'ון בוד מציע תפאורה מפתה של ריביירה צרפתית, זיופי כספים וטיפוסים אקסצנטריים, אך מתקשה לחבר את כל חלקיו לעלילה אחת מספקת. בוד עדיין כותב היטב ויוצר אווירה מצוינת, אבל המבנה המפוצל והמעבר המאוחר מדי לרצח מחלישים את הספר.
הנשף של מגדלת הדבורים/ סוזן ויגס
הנשף של מגדלת הדבורים הוא רומן אהבה כפול על סודות משפחתיים ועבר שאינו מרפה, אבל הכוח האמיתי שלו נמצא דווקא ברובד ההיסטורי: דנמרק תחת הכיבוש הנאצי, המחתרת, והאנשים שבוחרים לפעול כשסביבם העולם מתפורר. הדבורים נוכחות, אך בעיקר כעטיפה.
הערות שוליים על פחד
קראתי השבוע את פחד של צוויג, ופתאום הבנתי שפחד איננו רק רגש. יש פחד כאירוע, ויש פחד כאקלים. האירוע מבהיל. האקלים משנה אישיות. הערות שוליים על פחד, חדשות, ספרות, והדרך שבה איום חיצוני נעשה מבנה פנימי.
📌 שאר הפוסטים
הנשיקה/ קתרין הריסון
ממואר מטלטל שבו קתרין הריסון חושפת מערכת יחסים פוגענית עם אביה, כומר שנכנס לחייה בבגרותה. בין רצון בשחרור מהאם לבין כמיהה לאישור מהאב, נחשף סיפור של יחסי כוח מעוותים ומשולש רגשי הרסני. ספר קשה, אמיץ ומעורר מחלוקת.