📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.

אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו/ יניב איצקוביץ'
"אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו", הוא מקבץ של 4 נובלות שקשורות אחת לשניה בעיקר מבחינה אנושית, פחות מבחינה תוכנית. הקורא מלווה …

לוז/ דנה נעמי בן שלומי
"לוז" הוא ספר מתח מוצלח מאוד שמשלב פנטזיה עם נגיעות רומנטיות ומיתוסים יהודיים. להבנתי הוא מבוסס על עבודת מחקר של המחברת שקיבלה שידרוג רציני והתאמה לציבור הרחב…..

בת המקום/ לאה איני
הספר מורכב משתי נובלות. הנובלה "בת המקום" והנובלה "ספרא"…

היפומאניה/ מגי אוצרי
מגי אוצרי היא יוצרת מחוננת. שני ספריה הקודמים שקראתי, "כותבת הנאומים" ו- "שתי השמשות של דדיקה", הן יצירות בשלות ומענגות שאהבתי מאוד. "היפומאניה" לא נופלת מהן אם כי …
✍️ שאר הפוסטים

ברוכה הבאה לחיים שלך/נטע חוטר
4 חברים שלא נפגשו כ 20 שנים נפגשים שוב בנסיבות מערערות. בעברם גדלו במושב בערבה, ואירוע טראגי הוביל לניתוק היחסים בינהם…

תיק איה/ נילי אסיא
ספר הביכורים של הסופרת. נערה בת 16 נעלמת. משפחה נורמטיבית בתל אביב, אבל בשנה האחרונה הנערה שינתה את התנהגותה כשפגשה….

פנים צרובי חמה/שמעון אדף
זהו סיפורה של פלורה אלחייני, שבגיל 12 זכתה להתגלות וחזרה לדבר. חייה של פלורה, שבחרה להקרא אורי לאחר ההתגלות , בעיירה שדרות, עוברים מהפך ולא תמיד לחיוב…

הדשא של השכנה/ קרין אהרון
ספר קולח שמתאר את חייהן של 3 שכנות באמצע שנות השלושים, בית , ילדים, זוגיות, עבודה. ..

כל הדברים היפים/ שילה ענבר
אחד מספרי המקור היפים והטובים שקראתי השנה. שלה ענבר היתה התובעת במשפטו של רומן זדורוב, פרשייה שעד היום מסעירה אחת לתקופה את הרשתות החברתיות ואת העתונות….

קום קרא/ שמעון אדף
אהבתי את "קילומטר ויומים לפני השקיעה" שהיה סוחף, מעניין ועם דמות בלש מיוחדת. לכן, כאשר גיליתי שהסופר כתב עוד ספר שבמרכזו אליש בן זקן, לא היססתי לקרוא אותו …