כל הפוסטים בתשע נשמות

כידוע אני מאוד אמביוולנטית לגבי צוויג. חלק מהנובלות שפירסם מצויינות, כמו הנובלה שחמט, וחלק ממש לא מדברות אלי. כמו הנובלה

הסופר מעביר את החבר קוֹרוֹטקוֹב, סידרת חינוך שניתן לסכם אותה בתיאור, עינויים הולכים ומקצינים על לא עוול בכפו עד הסוף

סיפורו המטורף וההזוי של מפקח המשטרה נבארו שנדרש לחקור פשעי רצח שמבוצעים ע"י רוצח משתולל שמבתר את גופותיו ומפזר את

כשג'ורג' סילברמן מואשם בהאשמה מסתורית, הוא בוחר לכתוב את סיפורו כדי שהקורא יוכל להבין טוב יותר את מניעיו הפסיכולוגיים.

סיפורה של מרי אן, שמאבדת את הוריה וגדלה אצל דודה מרסל בצרפת. הוא מלמד אותה את אהבת הספר והיא

קטעי זיכרונות מתקופות שונות בחייה בזמן ילדותה והתבגרותה הקשה עת הופרדה מאחיה ונשלחו שניהם לפנימיות. ומהתקופה שלאחר הגירתה עם

אוסף סיפורים קצרים שעוסקים רובם בנשים ובמצבן הקיומי בעקבות קשרים שיש להן עם בני משפחה שונים: בין אם מדובר באחיות,

הספר השני מאת דיויד גראנט שאני קוראת. את הספר הראשון, "מאישה לשועלה", לא כל כך אהבתי. לספר הזה התחברתי יותר.

מקבץ של 3 סיפורים קצרים שהטוב מבינהם הוא הסיפור האחרון "נצחון היופי" שמשלב בתוכו קורטוב של הומור דק ושחור, אירוניה

לא בכדי ההוצאה לא צירפה שום תקציר של עלילת הספר. אני אפילו לא יודעת כיצד אני מרגישה כלפי מה שקראתי