סיינט+ 1/ קייטי אוונס

ספויילרים לספר הראשון שימו ❤

בסוף הספר הראשון, מלקולם סיינט ורייצ'ל נפרדים. היא שבורת לב והוא פשוט נאטם. מחצית מהספר הראשון מתמקדת בנסיונות של רייצ'ל לחזור לחייו של מלקולם סיינט והמחצית השניה בסקס עד אובדן הכרה ובניסיון של רייצ'ל למצוא את מקומה תחת השמש בלי להשתמש בקשרים שלה עם סיינט.

אף על פי שזה ראוי להערכה שרייצ'ל רוצה לעמוד על רגליה המקצועיות בזכות עצמה, הספר לא מאוד מעניין.

במחצית הראשונה רייצ'ל נמצאת במצב צבירה של שלולית בכיינית. היא מעלה באמונו של סיינט וכמובן שהיא מתחרטת על כך. אין שום דבר סקסי או מושך במצב של רייצ'ל שלא מפסיקה לחלום על סיינט ועל כמה היא רוצה אותו.

במחצית השניה לאחר שהם חוזרים אחד לזרועות השניה, הספר מתמקד בסצנות בסקס שבסופו של דבר חוזרות על עצמן. רייצ'ל לא טיפוס יצירתי במיטה ואת רוב העבודה עושה סיינט, שהוא באמת קדוש מהרבה סיבות, אבל בעיקר כי הוא מסתפק ברייצ'ל ובסקס די משמים.

גם הספר הזה נמסר מעינייה של רייצ'ל וחבל. היה יכול להיות הרבה יותר מעניין אם הפרקים היו מתחלפים בינה ובין סיינט.

קראתי בלי התעמקות יתרה בעיקר בריפרוף. עדין לא הצלחתי להבין את מוקד משיכתו של סיינט לרייצ'ל, אבל השלמתי עם העובדה שאני לא צריכה להבין הכל.

סיינט #2

לדף הסידרה –

סיינט

Manwhore + 1 / Katy Evans

Spoilers for the first book.

At the end of the first book, Malcolm Saint and Rachel separate. She is heartbroken, while he simply shuts down. The first half of this book focuses on Rachel’s attempts to get back into Malcolm Saint’s life, while the second half shifts heavily toward their physical relationship and Rachel’s effort to find her own place professionally without relying on her connection to Saint.

Although I do appreciate Rachel’s determination to stand on her own feet professionally, the book itself is not particularly interesting.

For much of the first half, Rachel exists in a permanent state of tearful misery. She betrayed Saint’s trust and, naturally, regrets it. There is nothing especially attractive or compelling about watching her obsess endlessly over Saint and how badly she wants him back.

Once they find their way back to each other, the second half becomes increasingly repetitive. Their physical relationship takes over large parts of the book, and after a while the scenes begin to feel interchangeable rather than meaningful.

This book is once again told entirely from Rachel’s point of view, which is a shame. I think it would have been much more interesting if the chapters had alternated between her and Saint.

I read most of it without paying too much attention and skimmed quite a lot.

I still did not manage to understand the source of Saint’s attraction to Rachel, but eventually I accepted that I do not need to understand everything.