הנסיך ונערת הכפר הוא סיפור סינדרלה מודרני עם טוויסט קטן: סינדרלה כאן אינה באמת לכלוכית, אלא נצר למשפחת מלוכה.
מה שצריך לדעת
רומן רומנטי קצר בסגנון סינדרלה מודרנית, על ראול, נסיך שנדרש להתחתן בשל חוק מיושן, ועל לואיסה, נערת חווה שמתגלה כנצר למשפחת מלוכה.
לקוראות שאוהבות סיפורי סינדרלה, נסיכים, זהות מלכותית נסתרת, נישואים פוליטיים, גיבורות ישירות ועקשניות ורומנטיקה קלילה בלי הפתעות גדולות.
לואיסה היא דמות חביבה, מוסרית, חרוצה וישירה, והספר נקרא במהירות. יש בו את כל רכיבי האגדה המודרנית והוא מצליח להיות קליל וקולח.
ראול נושא יותר מדי אשמה ומתייסר קצת מעבר לנדרש. אין בספר הפתעות, והוא נשאר בתוך תבנית מוכרת מאוד של רומנטיקה מלכותית.
ראול, נסיך מריץ, זועם על כך שחוק מיושן מחייב אותו להתחתן. במשך שנים המונרכיה שלו סובלת מסקנדלים ומתיחויות, ונישואים ללואיסה הרדוויק, נסיכה שהתגלתה לאחרונה, אמורים לספק יציבות, כבוד ושקט ציבורי.
לואיסה, מצדה, אינה בדיוק נסיכת אגדה מלוטשת. היא נערת חווה, רגילה לעבודה קשה, בוץ, ישירות וחיים רחוקים מאוד מארמונות, טקסים וכללי נימוס מלכותיים. היא אומרת את מה שעל לבה, לא מתכוונת להתלוות לראול בשקט, וגם כשהיא עוברת את תהליך הליטוש המתבקש, היא לא מאבדת לגמרי את העוקץ שלה.
הספר חביב מאוד. אין בו שום הפתעות, אבל הוא קולח ונעים לקריאה. לואיסה מצטיירת כאישה כמעט מושלמת: יפה, סקסית, עובדת קשה, מוסרית, מצפונית, וישירה. קצת יותר מדי מושלמת, אולי, אבל בז׳אנר שבו נשים מתגלות כנסיכות באמצע החיים, כנראה שזה חלק מהחבילה.
הדמות של ראול עבדה לי פחות. הוא מכה על חטא, נושא אשמה, מתייסר, ואז מתייסר עוד קצת, למקרה שלא שמנו לב שהוא מתייסר. כל משא האשמה הזה הרגיש לי מוגזם. ברור שצריך לתת לגיבור המלכותי פצע רגשי, אחרת הוא סתם גבר עם תואר וכרכרה מודרנית, אבל כאן זה נעשה קצת כבד מדי ביחס לסיפור הקליל שהספר מנסה להיות.
ובכל זאת, הספר מצליח להיות חביב. יש בו את כל רכיבי האגדה המודרנית: נסיך כועס, נערת כפר עקשנית, חוקי ירושה ונישואים, ארמון, זהות מלכותית שהתגלתה באיחור, ומשיכה שמערערת את כל התוכנית הפוליטית המכובדת. לא מקורי במיוחד, אבל עובד.
הנסיך ונערת הכפר/ אן ווסט
הוצאת שלגי, 2016, 209 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
