כל הפוסטים בכל משפחה אומללה בדרכה שלה

וזה החלק היפה ביותר בספר הזה שיש לו כל כך הרבה פוטנציאל שיורד לטמיון בגלל המון דברים, אבל בעיקר בגלל

לצערי, למרות הילולים שגזרו המבקרים הספרותיים על הכתיבה של שלו ועל עלילת הספר, מצאתי שהספר טרחני, מתאמץ מידי ומתפזר

ג'ון פַנטֶה נחשב לאחד מ"הילדים הרעים" של הספרות האמריקנית במאה העשרים. הספר מאגד שני רומאנים בעלי סממנים אוטוביוגרפיים מובהקים...

ליב היתה בת 6 כשאביה הודיע למשטרה בעיירה הקרובה שהיא מתה. היא לא באמת מתה. היא רק גדלה בבית עני

ספר טורד מנוחה המתאר את סיפורה של אם שבנה התינוק נעלם. לפני 18 שנים נכנסה כצ'לה לחנות ברחוב ביאליק לרכוש

לסיפורי ירושות וצוואות ישנו פוטנציאל אדיר בגלל הנפיצות של האירועים והיחסים שסובבים אותן . אין לי ספק שהסופרת שכתבה את

אירוע חריג מוביל את נאיה להתגורר עם סבה. היא מתחילה לעבוד אצל דרור סלע ואז לילה אחד לאחר שכבר פיטר

אביה של נילי גוסס והיא חווה משבר בזוגיות שלה כאשר בעלה מתחזק בדת והבן שלה מראה סימנים לבעיות קשב וריכוז

ספר חזק וקשה, כתוב היטב. הסוף שלו נותר פתוח במובנים מסויימים ובמובנים אחרים לאורך העלילה המחברת שוזרת את סופם של

סיפורו של הנס ואן דן ברוק, הולנדי הנשוי לאנגליה ומתגורר עימה ועם בנם הצעיר בניו יורק. לאחר אירועי ספטמבר 2001

ג'ו ובתי היו צעירות כשאביהן נפטר באופן פתאומי. עד למותו בשנות ה 50 של המאה ה20, אימן היתה עקרת בית