סמי־ביוגרפיה.
ספרים שנשענים על חיים אמיתיים, אבל אינם מחויבים לספר אותם כפי שהתרחשו. זיכרונות, חוויות ודמויות שעוברים דרך עיבוד ספרותי.
בין החיים לבין הבדיון
ספרים שבהם החומר האוטוביוגרפי נוכח בבירור, אך הכתיבה משנה אותו: מצרפת, משמיטה, מעצבת וממציאה. החיים הם נקודת המוצא, והספרות קובעת את הצורה.
הירשם לבלוג באמצעות המייל
לזמן קצר יש בנו קסם/ אושן וונג
אושן וונג הוא משורר עטור שבחים ופרסים. בספר הפרוזה הראשון שפירסם, היכולות הלירית והפואטית שלו מופגנות באופן מרהיב כקשת של
מה שאבד בזמן/ נורית גרץ
בין עיון לאינטימיות, מה שאבד בזמן של נורית גרץ הוא שיחזור שיחותיה עם עמוס עוז ועמוס קינן. תיעוד של חברות
למה אני קופץ/ נאוקי היגשידה
בשנת 2007, בגיל 13, כתב נאוקי היגשידה את הספר שנועד לתאר את עולמו הפנימי של אוטיסט בתפקוד נמוך שסובל מקשיי
מעבר לנהר ואל בין העצים/ ארנסט המינגוויי
זו היצירה השישית שאני קוראת של המינגווי והיא נחשבת לרומן האחרון שפירסם לפני מותו. בדרך כלל אני מאוד אוהבת את
ספרים מחוקים/ חיים וייס
חיים וייס הוא ראש החוג לספרות באוניברסיטת בן גוריון, את העובדה הזו גילית לאחר שקראתי את הספר המופלא שהוציא תחת
שחור – חייו ומותו של זוהר ארגוב/ רינו צרור
שחור מאת רינו צרור חוזר אל חייו של זוהר ארגוב באמצעות חמישה עשר ראיונות שנערכו לאחר מותו. ספר מרתק ומטריד
בית לוריא/ שמרית לוסטיג
סיפור משפחתי, על עלייתו ונפילתו של יוסף לוריא – שהקים אימפריית נדל"ן אבל גם כמו איקרוס הוא התקרב מידי לשמש
כל בית צריך מרפסת/ רינה פרנק מיטרני
רומן שנצרב בתרבות הישראלית. כל בית צריך מרפסת הוא סיפור על ילדה מוואדי סליב שגדלה להיות אישה סוערת, מורדת ומלאת
אישה בשמלה ירוקה/ מיה לוי־ירון
לא בכדי הספר היה מועמד לפרס ספיר, סיגנון הכתיבה, אף על פי שיש בו משהו מזרם התודעה, עדין רק נושק
עוד חיים על הדף
ממוארים, אוטוביוגרפיות, זיכרונות ועדויות. דרכים שונות שבהן חיים הופכים לטקסט.